מכשפה לא תחיה. טעם להזכיר זה אחר הבתולה כי המתאוים יתאוו דרך כשפים למלאות תאותם, והזכיר הנקבה כי היא הנמצאת בכשפים יותר מן הזכרים (ראב"ע), וכן אמר בירושלמי (פ"ז דסנהדרין הי"ג) אחד האיש ואחד האשה אלא שלמדך תורה ד"א מפני שרוב הנשים כשפניות הן, ומפני שדרך נשים כשפניות לעשות מעשיהם במחבא כמו שמצאנו בשמונים נשים שתלה שמעון בן שטח לכן אמר לא תחיה לא תתיאש מלחקור אחריהם להרגן (רשב"ם), וכבר באר הרמב"ם (פי"ד מה' סנהדרין) שבכל חייבי מיתות שלא המיתוהו עוברים על עשה חוץ ממכשף שעוברים על ל"ת דלא תחיה. ולא באר באיזה מיתה תומת, ולמדו במכלתא מובא בסנהדרין (דף סו) [בהחלפת שמות התנאיס] בדרך הלמודים, אם מדמוי הלשון לא תחיה, אם ממה שסמכו לשוכב עם בהמה, כי היה דרך המכשפים בכך כמו שמצאנו בבלעם, אם מצד שנמצא מפורש בסקילה באוב וידעוני שהיה ג"כ מדרכי המכשפים:
קריאה במקור
מלבי"ם על שמות · פרק 22 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mikraei Kodesh, Vilna, 1891
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002100356
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 605e4c47b0feb274d8328522cbb969761bc634c5f1bcaedb7a3796064356335d