מלבי"ם על שמות · פרק 23 · פסוק 3

ודל לא תהדר. בפ' בקדושים אמר לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול, הנשיאות פנים הוא רוצה לוותר לו איזה דבר, וההדור הוא משותף עם עניני הכבוד, ודרך הוא שמוותרים איזה דבר להדל ונושאים פני דלותו, ונגד זה מהדרים פני הגדול בהדור חיצוני לכבדו, והזהיר על כ"א לפי ענינו, אולם י"ל שהגם שאין לוותר להדל איזה ממון יוכל להדר פניו לפני הרואים, שזה יועיל לו שיקרבוהו ובעל דינו בעצמו יוותר לו איזה דבר, וכבר בארתי בהתו"ה (ויקרא סי' קיז) שבמקום שנזכר שני שמות ולכל שם צווי ופעל מיוחד, לפעמים הוא בדוקא ולפעמים שלא בדוקא, עיי"ש בארך, ולכן בארה התורה שאסור גם להדר פני דל, ומ"ש בלקט שכחה ופאה הכתוב מדבר, הוא כמ"ש בירושלמי (ספ"ד דפאה) מנין שספק לקט לקט ר"ש בן לקיש משום בר קפרא לא תטה משפט אביונך בריבו, בריבו אי אתה מטהו אבל אתה מטהו במתנותיו, ור"ל מה שדייק בריבו ומוציא דבר אחר מדבר בלקט שכחה ופאה שהוא ענין צדקה יכול להדר פניו. ובפ"י פי' שר"א לשיטתו (פ"ד דפאה מ"ט) מי שלקט את הפאה ואמר ה"ז לפלוני עני זכה לו: