ולכהן, הרועים עשו התקשרות ביניהם כמו שעשו רועי חרן שלא ישקו הצאן עד אשר אם יתאספו כל העדרים כי היו המים ביוקר ומצד זה הקפידו על בנות מדין שהקדימו לדלות ולהשקות לפני הרועים, אמנם משה ראה שהדין עמהם מפני ארבעה טעמים, א] שההתקשרות שעשו הרועים ביניהם אינו חל על יתרו שהיה כהן מדין שמצד כהונתו נוטל חלק בראש וי"ל משפט הקדימה, ב] שהיו שבע בנות ומצד שהם נקבות אין ראוי שימתינו על הרועים מפר הצניעות, ג] מצד עצם הענין שכבר באו ודלו ותמלאנה את הרהטים והיו המים שלהם, ד] שההתקשרות אינו חל רק על רועים שרועים צאן של אחרים, אבל הם באו להשקות צאן אביהן ואינם בכלל הרועים, ובכ"ז:
קריאה במקור
מלבי"ם על שמות · פרק 2 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mikraei Kodesh, Vilna, 1891
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002100356
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 605e4c47b0feb274d8328522cbb969761bc634c5f1bcaedb7a3796064356335d