אבן עזרא על אסתר · פרק 2 · פסוק 9

ותשא חסד. החסד תשא עמה לא יסור ממנה.

ויבהל. הטעם מהירות.

מנותיה חלקים כמו מנה אחת בדברי האכילה להיותה שמינה.

ושבע הנערות משרתות אותה.

הראויות. הלשון הזה ידוע בדברי רז"ל.

וישנה שינה המנות לעשות לה טובה. וטעם בית הנשים דבק עם וישנה כי שינה מנותיה ונערותיה והיא בבית הנשים עם חברותיה. יש אומרים כי מרדכי לא עשה נכונה שצוה על אסתר שלא תגיד עמה כי פחד שלא יקחנה המלך לאשה אם ידע שהוא מהגולה ואחרי' אמרו כי בדרך נבואה או בחלום ידע שתבא תשועה על ידה לישראל והנכון בעיני כי עשה זה מרדכי בעבור שתשמור תורת השם בסתר שלא תאכל נבילות ותשמור השבתות ולא ירגישו המשרתי' כי אם יודע הדבר שמא המלך יכריחנה או יהרגנה כי בעל כרחה נתפשה וידענו כי מרדכי היה מגדולי ישראל כי הנה הוא שלישי לשרים העולים עם זרובבל וכאשר ראה כי לא נבנה הבית בא אל עילם והיה בשער המלך בארמון והוא מעלה גדולה והנה דניאל הפקיד חביריו על מלכות בבל והוא בשער המלך ולולי שהיה מרדכי קודם מעש' אסתר ממשרתי המלך לא עזבוהו המשרתים להתהלך לפני חצר בית הנשים.