למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו. נעשו דברי האבות בקבלה בלא כתיבה בתורה כמו תורה הכתובה. ומכאן אתה למד כי המשנה שהיא סדורה בהגדות אבות לבנים היא בידם קבלה שחייבים לשמור דבריהם כחיוב דברי תורה הכתובה. שזה וזה שוים. שהרי עשר הדברות נשמעו מפי הגבורה ונכתבו מפי הנביא עליו השלום. ושאר התורה נכתבה מפי הנביא. וכשם שאין הפרש בין המצות שהן בשמיעה ובין המצות שהן בכתיבה כך אין הפרש בין המצות שהן בכתיבה ובין המצות שהן בקבלה שהכל שוין:
קריאה במקור
רבינו חננאל על בראשית · פרק 18 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Migdal Chananel, Berlin, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001920316
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abc28adf57baf66c9f3d2be48495ee69d4aa0f98125a69ae8d662db59d630e89