שאינו צורך כהונה ומלכות. דאין לפרש "ואשר יתן ממנו על זר" שאינו כהן גדול, דאם כן היאך הותר למשוח המלכים בשמן המשחה, שהרי נמשח דוד (ש"ב ה, ג) ושלמה (מ"א א, לט) בשמן המשחה, אלא פירוש "ואשר יתן ממנו על זר" שאינו כהונה ומלכות. ואם תאמר, מנא לן לתת על המלכים משמן המשחה, ותירץ הרמב"ן ז"ל מדלא כתיב (בפסוק לא) 'שמן משחת קדש יהיה זה לאהרן ולבניו', כדכתיב גבי בגדים (לעיל כט, כט) "ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו", שמע מינה דמה דכתיב "שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם" אינו רוצה לומר דווקא אהרן והכהן הגדול מבניו יהיה נמשח, אלא אף המלכים יהיו נמשחים, ולכך כתיב "שמן משחת קדש יהיה זה לדורותיכם" למשוח משיחי ה', שהם המלכים והכהנים הגדולים:
קריאה במקור
גור אריה על שמות · פרק 30 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 15947fa70d8b964fd0b974ceaa1fae204e808518782a18c0b04d542852871371