גור אריה על שמות · פרק 9 · פסוק 10

הירא את דבר ה'. וקשיא למה לא כתב כאן 'הירא את דבר ה'' כמו שכתב גבי ברד (פסוק כ), ועוד קשיא למה לא אמר משה גם כן "ועתה שלח העז וגומר" (פסוק יט), ויראה לומר דגבי ברד התרה בם מפני שהמכה של הברד ירד על כל דבר, רק מי שהיה מבריח את הבהמות לבתים היה נצל, אבל כאן לא התרה, דאם היו הכל מכניסים לבתים לא היה נראה המכה כלל, וזה לא היה בברד, דהרי נראה הברד בעצמו, ובכל שאר הדברים דאי אפשר לכנוס. ולפיכך כתב שם (פסוק כ) "הירא את דבר ה'", כי זה נראה שלא חש לדבר ה', שהרי הקב"ה אמר לו להכניס והוא לא עשה, אבל כאן כיון דאין כאן אזהרה להכניס את הבהמות, בשביל שיהיה נראה המכה, אין לומר על מי שהיה מניח בהמותיו בשדה שהוא אינו ירא דבר ה', דאדרבא דבר ה' היה שיהיה בשדה, שהרי לא אמר להכניסם בבית. ומכל מקום אותם שהיו מכניסים בהמותיהם לבתים היו יראים את ה', ולא אמר שאין ממש בדבריו, אבל לא שייך בזה לכתוב "הירא את דבר ה'" שהיה משמע שהוא עושה דבר ה', ולא היה זה דבר ה' להיות מכניס לבתים, רק שהוא ירא את דברו, שכל אשר השם יתברך מדבר הוא עושה, ועל זה לא כתב "הירא את דבר ה'" רק כאשר ירא דבר ה' שאמר "ועתה שלח העז". ומה שאמר במכילתא שהיו הבהמות מן 'הירא את דבר ה'',שם בודאי פירושו אותו שהיה ירא את דברו והיה מאמין בו שתבא המכה, ולא כתב בזה "הירא את דבר ה'" מפני שלא היה רצון הקב"ה שיכניס אותם לבית. ובספר גבורות ה' (פל"ג) שם נתבאר עוד: