לרצות על הדם ועל החלב שקרבו בטומאה. ובמנחות בפרק הקומץ (מנחות כה.) מפרש טעמא מאי שנא עון זה של טומאה, וקאמר 'שהותר מכללה בציבור'. פירוש, שיש בטומאה צד קל, שהרי הותרה מכללה בציבור, שאם כל הציבור טמאים הטומאה דחויה, ועובד לכתחילה בטומאה, דכתיב בתמיד (במדבר כח, ב) "במועדו", אפילו בטומאה (פסחים עז.), וכמו שפירש רש"י בפרשת פנחס, לכך מרצה עון זה. ושם בהקומץ רבה (מנחות כה.) נתבאר:
קריאה במקור
גור אריה על שמות · פרק 28 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 15947fa70d8b964fd0b974ceaa1fae204e808518782a18c0b04d542852871371