כל אחד בכור לאביו כו'. ואם תאמר למה לא ציוה לקדש רק בכור פטר רחם (להלן יג, ב) ולא בכור לאביו גם כן, ויראה לי מפני שאין אבות לגוים (סנהדרין נח ע"ב), ועיקר בכור הוא בכור לאם לא בכור לאב, אף על גב שהכה הקב"ה גם בכור אב, היינו כדי שתתפשט בכל שנקרא שמו 'בכור' בלבד, כי אחר שהתחילה המכה בעיקר הבכורות, דהיינו בכור לאם, נכללו במכה כל הבכורות, אבל כיון שהיה העיקר והגורם בכור האם – הקדיש בכור האם דוקא. ויותר מזה אמרו במדרש, שאם אין בכור – גדול בבית מת, וכל זה שיהיו כולם נלקים, אבל עיקר המכה בבכור האם דוקא:
אמנם עיקר טעם הזה הוא דבר מופלא בחכמה, כי לענין קדושה דוקא תלה הכתוב בפטר רחם שיצא לעולם בראשית, ובזה שייך קדושה, כי האשה מוציאה הבנים לאויר העולם, וראשית שפטר הרחם ויצא מן האשה – קדוש, כי זהו יש לו קדושה מצד המציאות בעצמו, שיצא ראשון לאויר העולם שהוא ראשון המציאות, וכל בכור לאב – אין האב מוציאו לעולם, ואין בכור שלו ראשית המציאות רק ראשית כחו ואונו (דברים כא, יז), ולא שייך בזה קדושה. אבל הקדושה הוא במה שהוא ראשית המציאות, ולא במה שהוא בכור לאב, כי המעלה הזאת לבן מצד האב ולא מצד המציאות בעצמו, לכך הקדושה תלה בפטר רחם. ודבר זה יש להבין מן הבכורים, שגם כן ציוה לקדש דבר שיצא ראשון למציאות. כי יש לתת אל השם יתברך דבר שהוא ראשית המציאות, שעל ראשית המציאות חל קדושה, שהוא יותר במעלה, וזה לא שייך רק בבכור פטר רחם, ולפיכך אף על גב שהיה המכה גם כן בבכור אב – אין להקדיש רק בכור אם שהוא פטר רחם, והוא ראשית המציאות, ולא בכור לאביו:
אמנם עיקר טעם הזה הוא דבר מופלא בחכמה, כי לענין קדושה דוקא תלה הכתוב בפטר רחם שיצא לעולם בראשית, ובזה שייך קדושה, כי האשה מוציאה הבנים לאויר העולם, וראשית שפטר הרחם ויצא מן האשה – קדוש, כי זהו יש לו קדושה מצד המציאות בעצמו, שיצא ראשון לאויר העולם שהוא ראשון המציאות, וכל בכור לאב – אין האב מוציאו לעולם, ואין בכור שלו ראשית המציאות רק ראשית כחו ואונו (דברים כא, יז), ולא שייך בזה קדושה. אבל הקדושה הוא במה שהוא ראשית המציאות, ולא במה שהוא בכור לאב, כי המעלה הזאת לבן מצד האב ולא מצד המציאות בעצמו, לכך הקדושה תלה בפטר רחם. ודבר זה יש להבין מן הבכורים, שגם כן ציוה לקדש דבר שיצא ראשון למציאות. כי יש לתת אל השם יתברך דבר שהוא ראשית המציאות, שעל ראשית המציאות חל קדושה, שהוא יותר במעלה, וזה לא שייך רק בבכור פטר רחם, ולפיכך אף על גב שהיה המכה גם כן בבכור אב – אין להקדיש רק בכור אם שהוא פטר רחם, והוא ראשית המציאות, ולא בכור לאביו: