גור אריה על שמות · פרק 10 · פסוק 10

והפך הקב"ה וכו'. ואם תאמר ולמה זה ההפוך, הרי בישראל כתיב (ירמיה י, ב) "מאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה", ומאי איכפת בכוכב ששמו רעה, ואין זה קשיא כלל, דודאי לא היו צריכין אל זה ההפוך, אבל הקב"ה הפך את הכוכב לדם מילה לטובתן כדי שיהיה בא להם לטוב, כי כל טוב שאפשר לעשות – היה עושה הקב"ה לישראל. ומה שהיה הכוכב מורה דם – יש בו שני פנים, אם דם הריגה – הוא לרעה, ועשה הקב"ה ממנו הטובה, אחר שאפשר לעשות טובה לישראל. וכהאי גוונא אמרינן בפרק מי שהחשיך (שבת קנו.) האי מאן דנולד במאדים יהיה שופך דם או אומנא, הרי הכוכב מורה רע, ולפעמים הוא לטובה. ואף על גב דלא נימולו במדבר, והם היו אומרים דם אנו רואים עליכם במדבר, כיון דלא מלו במדבר בשביל שהלכו במדבר ולא נשב להם רוח צפונית כדי שלא יהיה מפזר העננים כמו שאמרו ז"ל (יבמות עב.), ובשביל כך לא נימולו, הרי הדם היה בשביל המדבר, ושפיר הפך הקב"ה דם שראו עליהם במדבר שהיו סבורים שהוא דם הריגה – לדם מילה. אי נמי כיון דמצרים מאמינים בכוכבים, ואינם מאמינים בזה שישראל אינם צריכין להתירא מן הכוכבים, יאמרו בודאי נהרגו כמה וכמה במדבר, שהרי הכוכב ששמו 'רעה' הוא מורה עליהם כך, וכאשר הפך הקב"ה הדם לדם מילה אז יכלו לתלות בדם המילה, שידעו בודאי, ולא יתלו בהריגה שהיה בהם במדבר – כיון דלא ידעו מזה שום דבר, ולפיכך כתיב (יהושע ה, ט) "היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם", כי החרפה שהיה עליהם ממצרים – שהם לא יאמינו כי אין ישראל נתונים תחת הכוכבים, ובשביל כך היו אומרים בודאי היה הריגה בהם – הסירותי מעליהם היום, מעתה יתלו בדם מילה: