או לא היה תם כו'. מפני כי בכל מקום בא מלת "או" להשוות הדברים יחד שיהיו שוים, וכאן אין המועד שוה לתם שיאמר "או נודע", והוי ליה למכתב 'ואם נודע כי שור נגח', כי לשון "או" משמש 'זה או זה', והכא זה לא יתכן, ולפיכך פירש כי מלת "או" שבכאן כמו 'או לא היה תם', והשתא הוי שפיר מלת "או", שהרי יכול להיות שהשור הוא מועד (כגון) [כמו] שהוא תם, ואין הכתוב מדבר רק מענין השור ולא מן הדין, רק מענין השור, שיאמר הכתוב שהוא אינו תם. ויכול לומר השור הוא תם או שהשור אינו תם והוא מועד, ושוב לא קשיא מידי. והא דפירש רש"י בפרשת ויקרא (ד, כג) אצל "או הודע אליו חטאתו", כי "או נודע" הוא כמו 'אם נודע', נראה כי רש"י מסופק אם יש לפרש אותו מלשון 'או', מפני שכאן נוכל לפרש אותו מלשון 'או' כמשמעו, אף על גב דיש "או" מלשון 'אם', הם מעטים, או שנפרש אותו מלשון 'אם' דהוי ניחא טפי, לכך כתב שם שהוא מלשון 'אם', וכאן מלשון 'או'. וכל מקום שהוא מסופק כתב שניהם:
קריאה במקור
גור אריה על שמות · פרק 21 · פסוק 36
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 15947fa70d8b964fd0b974ceaa1fae204e808518782a18c0b04d542852871371