אבל הזקנים נשמטו כו'. הקשה הרא"ם דהא בהך קרא כתיב (ר' להלן כד, א-ב) "ועלית אתה ואהרן נדב ואביהו ושבעים מזקני ישראל ונגש משה לבדו והם לא יגשו", אם כן קרא איירי אף באהרן נדב ואביהו, ואם ע' זקנים חטאו – אהרן נדב ואביהו מה חטאו, ונראה שלא הוחזרו רק ע' זקנים, לפי שכל אחד היה לו מחיצה בפני עצמו; למשה מחיצה בפני עצמה, ולאהרן מחיצה בפני עצמה, וכן לנדב ואביהו מחיצה בפני עצמה, ולע' זקנים מחיצה בפני עצמה, וכמו שפירש רש"י אצל "ועלית אתה ואהרן" (להלן יט, כד) 'אתה מחיצה לעצמך ואהרן מחיצה לעצמו', וכיון שרצו שבעים זקנים לעלות – הוחזרו לאחריהם ואמרו להם אל תעלו, וממילא ידעו נדב ואביהו ואהרן שלכל אחד מחיצה בפני עצמו ועמדו במקום הראוי להם, ולא הוחזרו לאחריהם רק ע' זקנים, והוא גנאי. ועוד דכיון דלכל אחד היה לו מחיצה, ועלו נדב ואביהו למקום שלא הורשו לבא שם ע' זקנים, יש להם הגשה, אבל ע' זקנים לא נגשו כלל. וכך משמע הכתוב – "ונגש משה לבדו אל ה'", אבל אהרן נדב ואביהו לא נגשו אל ה', מכל מקום נגשו קצת, אבל שבעים זקנים לא נגשו כלל:
קריאה במקור
גור אריה על שמות · פרק 5 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נשמטו אחד אחד. דאם לא כן כיון דכלל אותם הקב"ה ללכת לפרעה, כדכתיב (לעיל ג, יח) "ובאת אתה וזקני ישראל", למה לא הלכו, אלא שנשמטו (כ"ה ברא"ם):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 15947fa70d8b964fd0b974ceaa1fae204e808518782a18c0b04d542852871371