את מי ראתה את הילד. פירוש דהוי ליה למכתב 'ותרא את הילד', שהרי בכנוי "ותראהו" נזכר הילד, אלא כך פירושו "ותראהו" אותו, ומי הוא שראתה – את הילד:
קריאה במקור
גור אריה על שמות · פרק 2 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
את מי ראתה השכינה. פירוש דהוי למכתב 'ותראה את הילד', מאי "ותראהו" (סוטה יב ע"ב), אלא כך פירושו – "ותראהו" השכינה שהיתה עם הילד, והשתא אתי שפיר, כי כינוי "ותראהו" חוזר לשכינה:
קולו כנער. בסוטה (יב ע"ב). וקשיא שזה דעת רבי יהודה, וכבר הקשה רבי נחמיה לרבי יהודה מאי מעליותא, דאם כן יהיה משה רבנו עליו השלום בעל מום, שהיה קול שלו משתנה להיות קולו עב (קושית הרמב"ן), ויראה שלא היה זה במשה בטבעו, ולא היה זה אלא לשעה, מגיד לך שהיה בוכה בכי גדול בקול גדול, והיה מאת הקב"ה כדי שתחמול עליו. וכן יש במדרש (שמו"ר א, כד) שבא גבריאל והכהו שיבכה בכי גדול (כ"ה ברמב"ן). ועוד יש לומר דר' יהודה סובר דלא נקרא 'קול עב' רק כשהוא עב ואינו חזק, אבל עב וחזק אין זה שינוי קול, דזה נקרא 'קול גדול' לא 'קול עב', ואינו נפסל בקול גדול:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 15947fa70d8b964fd0b974ceaa1fae204e808518782a18c0b04d542852871371