גור אריה על שמות · פרק 7 · פסוק 16

מכת בכורות שאפתח בה בכה וכו'. ואם תאמר למה נשתנה לכתוב במכת בכורות "כה אמר ה'" (להלן יא, ד), ויש לתרץ כי לשון "כה" נופל על ענין מוגבל, ומפני שבמכת בכורות היו יוצאים, והוא תכלית המכות, וכל תכלית הוא מכוין אל המעשה באיזה ענין יהיה עד שיבא אל התכלית, לכך כתיב "כה". ובכל מקום שכתיב "כה אמר ה'" לא קאי על עצם המכה רק "כה אמר ה' שלח עמי ויעבדני" (פסוק כו), אבל במכת בכורות כתיב "כה" על המכה בעצמה (כ"ה ברא"ם). ורמז לו משה כי המכות מגעת "עד כה" ולא יותר, ובזה יראה פרעה אחר כך אמיתת משה רבינו, שהיה יודע כי עד כאן יגיעו המכות ומכאן ואילך ישלח אותם, ולפיכך כתיב "לא שמעת עד כה", כלומר עד המכה שתהיה סופם של כל המכות – לא תשמע, ובה אתחיל בלשון "כה" מפני שהוא סוף המכות. ובכל מקום שנאמר "כה אמר ה'" – נאמר "כה אמר ה' שלח עמי ויעבדוני", לא קאי מלת "כה" על המכה רק לשלוח העם, אבל מכות בכורות כתיב "כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים וגו'", קאי מלת "כה" על המכה. ודרשו רבותינו זכרונם לברכה זה מדהוצרך לכתוב "עד כה", והוי למכתב 'והנה לא שמעת עד עתה', מאי "עד כה":