על שם שעושין בזהב כמין גומא ונותנין שם אבן למלאות כו'. והרמב"ן הקשה על זה, שאין זה נכון לקרוא אותם עתה על שם שעתיד לצוות למלאות בהם. ועוד, כי אבני השוהם לא קרא אותם מלואים. ועוד, שכבר אמרו (סוטה מח ע"ב) אין מפרישין עליהם באיזמל, שנאמר "במלואותם" (להלן כח, כ), ואם היה פירוש "במלואותם" שימלאו האבנים הגומות, אין ראיה מזה. ואין קשיא כל זה, דמה שלא נקראו אבני שוהם 'מלואים', דלא היה הצווי שם שיהיו אבני שוהם ממלאות הגומות ותהיה הגומא למדות האבן, שתהיה הגומה מליאה מן האבן ושלא יהיה בולט האבן ויוצא, ולא הקפיד באבני שוהם על דבר זה. ומה שהקשה שאין נכון שיקראו על שם העתיד, אין זה קשיא, דנקרא כך כאן כדי להודיע שצריכין ליקח אבנים עבים עד שיהיו בהם למלאות הגומא, כמו שאמר גם כן "(נר) [שמן] למאור" (פסוק ו) שיהיה ראוי למאור, דהיינו שמן זית זך, הכי נמי "אבני מלואים" היינו שיהיו ראויים למלאות. ומה שהקשה דהא רז"ל אמרו (סוטה מח ע"ב) "במלואותם" היינו שיהיו שלימים ולא יפרישו עליהם באיזמל, זהו מלשון יתור "במלואותם" (להלן כח, כ), שלא היה צריך לכתוב, שכבר כתב (שם שם יז) "ומלאת בו מלואת אבן", אלא בא ללמוד שיהיו שלימים. ומה שהקשה אם "משבצות" (להלן כח, יא) כמו גומא, היאך יתקע בהן השרשרות, זה לא קשיא, כמו שיכול לקבוע האבן בגומא, יכול הוא לקבוע ראשי השרשרות בגומא, שיהא תקוע שם:
אמנם קשיא לי על פירוש רש"י, דאם פירוש "ומלאת" (להלן כח, יז) היינו שימלא את המשבצות, והרי עדיין לא הוזכרו המשבצות כלל, והוי ליה להקדים המשבצות ולכתוב אחר כך "ומלאת בו", דהא היה ממלא המשבצות. ולפי דרכו של רש"י שפירש לשון "מלואים" שממלא, דבר אחר יש לפרש יותר, "מלואים" שהיה ממלא את כל השטח מן החושן מן האבנים, ומפני כך נקראו "אבני מלואים" למלאות את שטח החושן. והשתא יתורץ הכל, ואבני שוהם לא היו ממלאים כל שטח האפוד, לא נקראו "מלואים". ואתי שפיר הלשון "ומלאת בו ארבעה טורי אבן", רוצה לומר שימלאו בו את השטח מארבעה טורים:
ואני אומר שנקראו "אבני מילואים" לפי שהאבן משלים את התכשיט, כי האדם עושה טבעת וקובע בו אבן להשלים צורתו, כי על ידו יושלם התכשיט. לכך אמרו (להלן כח, יז) "ומלאת בו", פירושו להשלים אותו. וזהו שתרגם אונקלוס (כאן) 'אבני אשלמותא', לפי שהם משלימים את התכשיט. והאפוד לא היה תכשיט, אלא מלבוש, לא כתב בו השלמה, אבל בחושן שהוא תכשיט, שייך בו השלמה ומלוי, כשקובע בו דבר – נקרא השלמה:
אמנם קשיא לי על פירוש רש"י, דאם פירוש "ומלאת" (להלן כח, יז) היינו שימלא את המשבצות, והרי עדיין לא הוזכרו המשבצות כלל, והוי ליה להקדים המשבצות ולכתוב אחר כך "ומלאת בו", דהא היה ממלא המשבצות. ולפי דרכו של רש"י שפירש לשון "מלואים" שממלא, דבר אחר יש לפרש יותר, "מלואים" שהיה ממלא את כל השטח מן החושן מן האבנים, ומפני כך נקראו "אבני מלואים" למלאות את שטח החושן. והשתא יתורץ הכל, ואבני שוהם לא היו ממלאים כל שטח האפוד, לא נקראו "מלואים". ואתי שפיר הלשון "ומלאת בו ארבעה טורי אבן", רוצה לומר שימלאו בו את השטח מארבעה טורים:
ואני אומר שנקראו "אבני מילואים" לפי שהאבן משלים את התכשיט, כי האדם עושה טבעת וקובע בו אבן להשלים צורתו, כי על ידו יושלם התכשיט. לכך אמרו (להלן כח, יז) "ומלאת בו", פירושו להשלים אותו. וזהו שתרגם אונקלוס (כאן) 'אבני אשלמותא', לפי שהם משלימים את התכשיט. והאפוד לא היה תכשיט, אלא מלבוש, לא כתב בו השלמה, אבל בחושן שהוא תכשיט, שייך בו השלמה ומלוי, כשקובע בו דבר – נקרא השלמה: