להבדיל בין מחנה מצרים וכו'. דעל כרחך שניהם עשה המלאך, דאין לומר שהענן היה מקבל החצים, דזה אינו, שהרי החץ עובר בענן, דאם אין החץ עובר בענן והיה ענן מקבל החצים – כל שכן שהיה מפסיק הענן בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל, כיון שאפילו החץ אין עובר בו, ואם כן נסיעות המלאך לאחריהם למה היה, אלא על כרחך שהמלאך נסע לאחריהם כדי לקבל החצים ולהפסיק, שהכל הוא ענין אחד, שאם אתה אומר שהמלאך היה מקבל החצים והענן היה מפסיק – זה לא יתכן, דכיון דהוא היה מקבל החצים והיה מונע החץ מלעבור – כל שכן שהיה מונע המצריים מלבא אליהם, דהיה מפסיק ביניהם. ואף על גב דהמלאך אינו גוף, ואיך יקבל החצים (קושית הרא"ם), אין זה קשיא, כיון שהמלאך היה הולך בעמוד הענן לפניהם, שהוא דבר גשמי, כמו שהיה הולך בעמוד הענן – היה גם כן מקבל החצים על ידו. אבל ליכא למימר כי הענן היה עושה הכל, לקבל החצים ולהפסיק, ולא היה נסיעת מלאך רק שילך עמו הענן, דזה לא יתכן כלל, דאם כן למה הזכיר נסיעת המלאך, דהרי כשהיה הענן הולך לפניהם לא נזכר נסיעת המלאך, אף על גב דהמלאך היה הולך לפניהם כדכתיב (פסוקנו) "ויסע מלאך האלקים ההולך לפני מחנה ישראל", מוכח שכך היה הולך תמיד, ולא נזכר בכתוב, ואם לא היה המלאך עושה דבר במה שהיה הולך לאחריהם – לא היה נזכר המלאך כמו שלא נזכר בהליכה עד עכשיו:
והא דאמר במכילתא (פסוק כ) שהענן והמלאך היה מקבלם, יראה שאין דעת המכילתא שהמלאך בפני עצמו מקבל אותם והענן על ידי עצמו, דכיון דהיה המלאך מקבלם – למה צריך לענן, אלא פירוש דכיון דהמלאך היה הולך בעמוד הענן להבדיל בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל, כשם שהיה הליכות המלאך בעמוד הענן – כך כאשר היה מקבל החצים לא היה הוא בלבד מקבל אותם רק על ידי עמוד הענן, כמו שהיה ההליכה שהלך בעמוד הענן. ומה שאמר (רש"י כאן) 'להבדיל בין מחנה מצרים ולקבל החצים' היינו על ידי עמוד הענן, ולא בא רק ליתן טעם למה הוזכר המלאך, ולא הוי ליה למכתב רק "ויסע עמוד הענן", אלא לומר לך דהוא היה מקבל החיצים על ידי הענן. ופירש אחריו מיד "ויבא כו'", לומר כי "ויבא" מפעולת המלאך להבדיל בין מחנה למחנה, ואין "ויבא" הוא על עמוד הענן, דלשון ביאה והליכה לא שייך בעמוד הענן אלא בבעלי חיים הבאים והולכים, ולפיכך גבי מלאך כתיב "וילך מאחריהם" ואצל הענן כתיב "ויעמוד מאחריהם", ולפיכך פירש (רש"י) המלאך היה מבדיל בין מחנה למחנה. ומכל מקום היה זה על ידי עמוד הענן, מפני שהיה הולך המלאך בעמוד הענן, כי איך המלאך הבלתי גוף יקבל החצים, אלא שהיה על ידי עמוד הענן. וכן פירש רש"י בפרשת יתרו (להלן יט, ד) כי העמוד ענן היה מקבל אותם, אם כן דעתו כי המלאך היה מקבל אותם על ידי הענן. ואילו לא הלך המלאך בעמוד הענן – אין הענן בלבד מונע החץ לעבור, אבל מפני כי היה המלאך הולך בעמוד הענן – היה מקבל החצים. דומה ליד אדם, שהוא הבשר – מקבל דבר, אף על גב שעיקר הפועל הוא הנשמה לא הבשר, מכל מקום המקבל הוא הבשר, ופועל הקבלה הוא הנשמה, ופשוט הוא:
והא דאמר במכילתא (פסוק כ) שהענן והמלאך היה מקבלם, יראה שאין דעת המכילתא שהמלאך בפני עצמו מקבל אותם והענן על ידי עצמו, דכיון דהיה המלאך מקבלם – למה צריך לענן, אלא פירוש דכיון דהמלאך היה הולך בעמוד הענן להבדיל בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל, כשם שהיה הליכות המלאך בעמוד הענן – כך כאשר היה מקבל החצים לא היה הוא בלבד מקבל אותם רק על ידי עמוד הענן, כמו שהיה ההליכה שהלך בעמוד הענן. ומה שאמר (רש"י כאן) 'להבדיל בין מחנה מצרים ולקבל החצים' היינו על ידי עמוד הענן, ולא בא רק ליתן טעם למה הוזכר המלאך, ולא הוי ליה למכתב רק "ויסע עמוד הענן", אלא לומר לך דהוא היה מקבל החיצים על ידי הענן. ופירש אחריו מיד "ויבא כו'", לומר כי "ויבא" מפעולת המלאך להבדיל בין מחנה למחנה, ואין "ויבא" הוא על עמוד הענן, דלשון ביאה והליכה לא שייך בעמוד הענן אלא בבעלי חיים הבאים והולכים, ולפיכך גבי מלאך כתיב "וילך מאחריהם" ואצל הענן כתיב "ויעמוד מאחריהם", ולפיכך פירש (רש"י) המלאך היה מבדיל בין מחנה למחנה. ומכל מקום היה זה על ידי עמוד הענן, מפני שהיה הולך המלאך בעמוד הענן, כי איך המלאך הבלתי גוף יקבל החצים, אלא שהיה על ידי עמוד הענן. וכן פירש רש"י בפרשת יתרו (להלן יט, ד) כי העמוד ענן היה מקבל אותם, אם כן דעתו כי המלאך היה מקבל אותם על ידי הענן. ואילו לא הלך המלאך בעמוד הענן – אין הענן בלבד מונע החץ לעבור, אבל מפני כי היה המלאך הולך בעמוד הענן – היה מקבל החצים. דומה ליד אדם, שהוא הבשר – מקבל דבר, אף על גב שעיקר הפועל הוא הנשמה לא הבשר, מכל מקום המקבל הוא הבשר, ופועל הקבלה הוא הנשמה, ופשוט הוא: