ויצא אהרן לקראתו וגו'. נראה לי שהוצרכו לומר (במכילתא כאן) דעל ידי אהרן הושבו למצרים, דאין לומר כי כבר באתה למצרים והיה משלחה, דאם כן יהיו ישראל אומרים הוא אומר להוציא אותנו ממצרים והוא משלח את אשתו מפני השעבוד והיראה, והיה מביא בשביל זה מורך בלבם, ואם כן על כרחך קודם שבאתה למצרים שלחה. ועל ידי עצמו אי אפשר, דאם כן מתחלה מאי סבור ולבסוף מאי סבור, והרי לא היה אדם עמו רק אהרן (לעיל ד, כז), ואם כן על כרחך על ידי אהרן היה זה. ועוד, שעל כרחך צריך לומר כי משה קבל זאת העצה מאחר, ואין סברא שיקבל עצה מאדם קטן ממנו, שזה גנאי לו, רק כי זאת העצה מאהרן אחיו הגדול ממנו:
קריאה במקור
גור אריה על שמות · פרק 18 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הראשונים אנו מצטערים. אף על גב דשבטו של לוי לא נשתעבד (רש"י לעיל ה, ד), היו יראים מפני גזרת "כל הבן הילוד היאורה תשלכוהו" (לעיל א, כב), וכן היה שוחט בניהם ק"ן בבקר וק"ן בערב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 15947fa70d8b964fd0b974ceaa1fae204e808518782a18c0b04d542852871371