נתמלא הבית אורה כו'. דאם לא כן קשה דמשמע דבשביל שהיה טוב – הצפינו, והרי כל אדם חס על בנו לחפש כל דבר שאפשר לו לעשות, ולמה לא תצפין אותו אחר שהיה אפשר לה להחיות את הילד, ועל כרחך צריך לומר שהיתה הגזירה עליהם כל מי שמטמין את הילד שלו הרוג יהרג, ואם לא שראתה הבית נתמלא אורה, שנעשה לו נס, לא היתה מצפינו, דמאי חזית דדמך דידך סומק טפי וכו' (פסחים כה ע"ב), וכאשר ראתה האור בנס שמע מינה שהקב"ה עם הנער להצילו, אז ידעה וסמכה דעתה כי לא יהיה נודע למצריים אחר שאפשר להצפינו, לפיכך הצפינה אותו ג' ירחים, כל זמן שאפשר להצפינו (רש"י פסוק ג):
קריאה במקור
גור אריה על שמות · פרק 2 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 15947fa70d8b964fd0b974ceaa1fae204e808518782a18c0b04d542852871371