רבנו בחיי · דברים · פרק 18 · פסוק 15

נביא מקרבך מאחיך כמוני. על יהושע אמר כן, זהו שאמר אליו תשמעון, ומצינו ביהושע שכתוב (יהושע כב) וישמעו אליו בני ישראל. או שיהיה נביא שם רבים, ומה שהוצרך לומר כמוני כדי שלא תבין ממלת אחיך בני עשו או בני ישמעאל, לפי שמצינו בבני עשו (במדבר כ) כה אמר אחיך ישראל, לפיכך הוסיף ואמר כמוני כלומר מבני יעקב, וזה סותר אמונת ישמעאל שאין הנבואה בו. וארבעה דברים הן שלא זכתה להם שום אומה כי אם ישראל, והן הנבואה והתורה וארץ ישראל ותחית המתים, ובסדר וזאת הברכה אזכיר זה בעז"ה כי שם נזכרו השלשה. ועוד "כמוני" שיהיה אוחז דרכי, שלא יוסיף ושלא יגרע ושלא יעקור שום מצוה ממצות התורה אלא אם כן היה נביא מוחזק ולפי שעה, אבל לעקור מצוה אחת לגמרי אין שומעין לו, לפי שאין אמונתנו בנבואתו של משה מצד אותותיו ומופתיו עד שתאמר כלום אני מאמין למשה אלא על פי אותותיו הרי גם בזה אותות, אבל האמונה שלנו החזקה בנבואתו של משה האמתית אינה בסבת אותות ומופתים שעשה לנו אלא מצד ששמענו אנחנו הדבור מפי הגבורה כמוהו ובזה נתאמת אצלנו ונתברר לנו ענין אמתת נבואתו, לפי שאנחנו יודעים הדבר ועדים בזה, והכתוב מבאר ענין זה, הוא שאמר הקב"ה למשה (שמות יט) הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם, כן פירש הרמב"ם ז"ל.