רבנו בחיי · שמות · פרק 25 · פסוק 10

ועשו ארון עצי שטים. בכל הכלים נאמר ועשית, ועשית כפרת, ועשית שלחן, ועשית מנורת, וכאן כתיב ועשו ודרשו רז"ל בזה א"ר יהודה בר שלום אמר הקב"ה יבואו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו הכל בתורה והעסק הזה הוא שיתנדבו כלן.

וע"ד הפשט היה הארון כמין תיבה מיוחדת להצניע בתוכה לוחות העדות, ומפני שהתורה היא ראשית לכך קדם הארון לשאר הכלים. ומה שנקרא ארון מלשון אורה על שהתורה שבתוכו נקראת אור. ומה שהזכיר ואמה וחצי קומתו אמה של תורה בת ששה טפחים נמצא קומתו של ארון תשעה טפחים, והכפרת שבאה הקבלה לרז"ל שיהיה עביו טפח מגזרה שוה של פני פני היה משלימו לעשרה. וכן מצינו מספר עשרה רמוז בשלחן גם כן כי גם בו הזכיר הכתוב ואמה וחצי קומתו והיה תשעה טפחים ומסגרת טפח היה משלימו לעשרה. וכן במנורה כתיב (שמות כ״ה:ל״א) תיעשה המנורה ביו"ד, ולכך עשה שלמה עשר מנורות שאין הכוונה שתצוה התורה מנורה א' ושיבא שלמה ויעשה מהם עשר וכן עשרה שלחנות ועשרה כיורים ונמצא עובר על בל תוסיף, אבל הקב"ה מודיע למשה בהר כי כשיבנו ביהמ"ק יעשו עשרה, והיו הדברים קבלה בידם. עד שהגיע בנין בית המקדש ועשה שלמה כאשר היתה קבלה בידם. ועוד יש במנורה רמז למספר עשרה שבעה קנים וכפתור וגביע ופרח הרי עשרה, וכן במשכן הזכיר ואת המשכן תעשה עשר יריעות, גם גבהו של משכן עשר אמות כגובה הקרשים שנאמר עשר אמות אורך הקרש, גם במזבח העולה מצינו מספר עשרה, והוא שכתוב חמש אמות אורך וחמש אמות רחב הרי עשר אמות שהיה המזבח בין אורך ורוחב ועוד שהיה גבהו של מזבח עשר אמות כאשר אבאר בסוף הפרשה, ונמצא למד כי מספר עשרה רשום בכל כלי המשכן.

וע"ד המדרש יש בו רמז ועדות לדרך הקבלה ועשו ארון חביב מעשה הארון ככסא הכבוד של מעלה שנאמר (שמות ט״ו:י״ז) מכון לשבתך פעלת ה' למדך שהמקדש כנגד כסא הכבוד, ושני כרובים חביבים הם כנגד שמים וארץ שהיה בהם מושבו של הקב"ה והמשכן כלו לא נעשה אלא בשביל הארון בלבד שהשכינה שרויה בתוכו וכל הנסים שנעשו לישראל היו נעשים בארון שהשכינה שרויה בתוכו, וכתיב (במדבר י׳:ל״ג) וארון ברית ה' נוסע לפניהם והיה הורג נחשים ועקרבים והורג כל שונאיהם של ישראל, אמר רבי אלעזר בן פדת בשם רבי יוסי בן זמרא שני ניצוצות היו יוצאין מבין שני בדי הארון והורגין נחשים ועקרבים ושורפים את הקוצים והיה העשן עולה ומתמר וכל העולם מתבשם מן הריח והאומות אומרין (שיר השירים ג׳:ו׳) מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל ע"כ במדרש.

ויש לפרש עוד ועשו ארון עצי שטים אלו המסייעין לעוסקי תורה, וצפית אותו זהב טהור על שם שהקב"ה עתיד לעשות צל לשניהם יחד לעוסקי תורה ולמסייעי אותם שנאמר (קהלת ז׳:י״ב) כי בצל החכמה בצל הכסף, וכתיב (משלי ג׳:י״ח) עץ חיים היא למחזיקים בה, ללומדיה לא נאמר אלא למחזיקים בה ק"ו ללומדיה, והבאת את הבדים בטבעות אלו ההמון שחייבין להעמיד ולהחזיק לומדי התורה כשם שהיו הבדים מעמידין את הארון, זהו לשאת את הארון בהם כי מאחר שהוא עוסק בתורה הוא מתנשא בשבילם כמו שדרשו רז"ל גדלוהו משל אחיו, ודומה לזה דרשו רז"ל יבעון רחמי אתכליא על עליא שאלמלא עליא לא מתקיימין אתכליא, והמשל הזה לומר כי אין הכוונה בנטיעת הגפן אלא לצורך הפרי שהוא האשכול והוא העיקר ולא העלה, ואמנם העלים צורך גדול להגין מרבוי החום והקור ומתוקף הרוחות ושאר המקרים, ודרשו רז"ל כל האמות שבארון היו שבורות מכאן לתלמיד חכם שיהא נכנע ולבו נשבר בקרבו.

וע"ד השכל ועשו ארון, יתכן לפרש ענין הארון שבו לוחות הברית והכפורת אשר עליו עם שני כרוביו שהוא רומז לשלשה דברים שיש באדם, הגוף, והנפש, והשכל, וירמוז לתכלית הגמול הטוב והשכר העצום אשר להם בידיעת התורה, כי הארון היה מעצי שטים שבמדבר רמז לגוף האדם, וארבע טבעות שבארון כנגד ארבע יסודות שבגוף האדם שהן מעמידין ונושאים אותו, ושני בריחים בטבעות כנגד שני חוטין שבגוף האדם מראשו ועד רגליו והם השדרה וחוט אחד קרוב לצדו, שני לוחות הברית שבו כנגד שני אברים מיוחדים שבגוף האדם אשר בהם יקבל חכמת התורה והם המוח והלב, ושני הכרובים רמז לנפש ולשכל האחד זכר והאחד נקבה כי הנפש והשכל בדמיון זכר ונקבה זה פועל וזה מקבל.

וכבר ידעת כי הזכר הוא העקר והוא מאמר שלמה ע"ה (משלי י״ט:ב׳) גם בלא דעת נפש לא טוב, באר כי אין שלמות לנפש מבלעדי השכל ואין צריך לומר ביצירה התחתונה בעולם השפל כי גם בעולם האמצעי הוא עולם הגלגלים יש זכר ונקבה והם השמש והירח שבעולם האמצעי, ולכך נמשלו בתורה בחלומו של יוסף לזכר ולנקבה שבשפלים, גם השמש והירח שבעולם האמצעי הוא דוגמא לזכר ולנקבה אשר בעולם העליון כלומר פועל ומקבל, והיו הכרובים מקשה לפי שהכוונה בנפש שתשוב שכלית אלהית והיו שניהם לקוחים ונאצלים מזהב הכפורת עצמה, הכפורת רמז לכסא הכבוד כי שם שורש החכמה, וכפורת מלשון כפרה ותשובתה לשרשה א"א מבלתי הכפרה ומבלתי ידיעת התורה שהיא משיבת נפש לשרשה. והעולה לך מזה כי עם ידיעת התורה שבארון הנפש והשכל לקוחים ונאצלים מכסא הכבוד מתעלין למעלה וחוזרים לשרשם, ומזה אמר הכתוב סוככים בכנפיהם על הכפורת לרמוז כי שם שרשה, ואמר פורשי כנפים למעלה על שם שמתעלים למעלה למעלה.

ועוד אפשר לפרש כי הארון ירמוז לגן, ושני לוחות שבו, הלוח האחד יש מצות שכליות, והלוח השני מצות גופניות כנגד עץ החיים ועץ הדעת, וכפרת רמז לערבות הוא הרקיע העליון הזך המכסה כל שאר רקיעים, והכרובים שעל הכפורת רמז למלאכים שלמעלה מערבות שהנבואה יוצאה מביניהם לכל שאר הנביאים, והיו פורשין כנפים למעלה לקבל שפע מאת הבורא יתברך שנבואתו של משה בלא אמצעי ובא לו הדבור ממנו לבין שני הכרובים.

וע"ד הקבלה ועשו ארון, הארון דוגמא לכסא הכבוד, וזהו שאמר ואת תבנית כל כליו שהראה הקב"ה תבנית כל כלי המשכן, שלכך היו פורשין על הארון בגד תכלת שהתכלת דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד, והוא שכתוב בפרשה במדבר סיני (במדבר ד ו) ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה, ולשון כליל תכלת שכלו היה דומה לתכלת של מעלה דוגמת מקום השכינה למעלה שכלו תכלת, ומפני שכסא הכבוד מיוחד מג' יסודות בג' מראות כמו שהזכרתי בפסוק ( שמות כ״ד:י׳) כמעשה לבנת הספיר לכך הוצרך בצלאל לעשות ג' ארונות, וזהו שדרשו רז"ל שלש ארונות עשה בצלאל שנים של זהב ואחד של עץ שקע של עץ בתוך של זהב ושל זהב בתוך של עץ וצפה שפתותיו זהב שנאמר מבית ומחוץ תצפנו נמצא מצופה זהב מבית ומחוץ, והיו ג' ארונות ונראים ארון א' ולכך תמצא בפרשה זו של ארון כל אותיות אלפ"א בית"א חוץ מאות ג' שרצתה התורה להעלימה בכאן להעלמת יסודות הכסא שהם ג', ובצלאל רמז בחשבון ארונות שעשה, וכנגד ג' מראות שבכסא תמצא שלשה מראות בקשת ומפני זה נכתבה מלת קשת ג' פעמים בפרשת הברית של נח.

ויש לך להתבונן בנפלאות הארון כי כשם שכסא הכבוד נושאות אותו החיות והוא נושא אותם שכן דרשו רבותינו ז"ל בפרקי ר' אליעזר והחיות נושאות את הכסא פירוש נושאות נראות כאלו נושאות והן נשאות ומזה אמר הפייטן חיות נראות כנושאות והכ"ף בשו"א, וכן הארון היה נושא הכהנים הנושאים אותו על כתפיהם, שכן דרשו רז"ל במסכת סוטה כשעברו ישראל את הירדן נשא ארון את נושאיו ועבר שנאמר (יהושע ד׳:י״א) ויהי כאשר תמו כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים לפני העם, וכתיב (שם) נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישובו מי הירדן למקומם, פירוש נתקו לאחוריהם אל השפה שהיו עומדים שם ומיד שבו מי הירדן למקומם, ואם כן היאך עבר הארון, אלא שמע מינה נשא הארון את נושאיו ועבר את הירדן זהו לשון ויעבור ארון ה' והכהנים ולא אמר ויעברו, וכשם שהכסא נושאים אותו ארבע חיות כך הארון היו נושאים אותו ארבעה בני אדם, שכן תמצא בפרק שתי הלחם כשנושאים ארון על כתפיהם פנים כנגד פנים ואחוריהם לחוץ ובדיו מונחים לרחבו של ארון וארבעה היו נושאין אותו שנים מצד זה ושנים מצד זה ע"כ. וכשם שהיו יוצאים מבין שני בדי הארון ניצוצות של אש וכמו שהזכירו במדרש כן מתוך זהרורי כסא הכבוד הצח והנורא נמצא מציאות החשמל אשר ממנו שפע חיות הקדש והחשמל והחיות מקיפין את הכסא, ובענין הכרובים אגלה לך קצת סודו של חשמל, ומה שנקרא הארון בשם ארון על שם האורה ועל שם שהוא כולל הכח הגדול הנקרא נורא שהוא נחבא בתוכו וכענין שכתוב (שמות ל״ד:י׳) את מעשה ה' כי נורא הוא, וכן מצינו שהארון נקרא אדון כל הארץ שנאמר (יהושע ג׳:י״א) ארון הברית אדון כל הארץ, כי השכינה דבקה בתורה ותמצא בדברי הימים (דברי הימים ב ו׳:מ״א) אתה וארון עזיך מלא ביו"ד, *) (לפנינו בכל הספרים חסר יו"ד כמשפטו,) ומה שנקרא ארון העדות לפי שהיא עדות לשכינה ששורה בישראל בשלא היה הארון מן המדה, והוא שדרשו רז"ל מקום ארון אינו מן המדה, והכוונה לומר שלא היה מחזיק מקום כלל כי בנס היה עומד, וכן הכבוד אין יודעים מקומו ומזה אומרים המלאכים ברוך כבוד ה' ממקומו כך דרשו בפסיקתא.