וידר יעקב נדר. כתוב זה תמוה מאוד דאין זה דרך לצדיק לומר כך דכשיעשה לו הקב"ה כל הטובות אז יעבוד להקב"ה משלו. וגם קשה דקאמר ונתן לי לחם לאכול וגו' ולא קבע לו זמן דמשמע לעולם וא"כ אימת יקיים נדרו. וגם שמקודם אמר רק שם אלהים לבד ואח"כ והי' ה' לי לאלהים ועוד קשה דחז"ל למדו מכאן שנודרין בעת צרה והוא תמוה עכשיו שהבטיח לו הקב"ה שזרעו יהי' כעפר הארץ ולא עת צרה היא ליעקב. ולזה נראה דלא אמר זה רק בשם כנסת ישראל זרעו וקראו בשם עצמו אחר שהבטיח לו הקב"ה שזרעו יהי' כעפר הארץ שפירשו בו שהבטיח לו שאף הישראל יהי' נחשבים כעפר הארץ וכתבו המפרשים דהכוונה שאף אם ידושו את ישראל כעפר לדוש יתקיימו לנצח ואז יהיו ישראל בגלות והו' עת צרה והי' ירא כי אפשר מחמת שהדבר תלוי בבחירתם ומחמת צרת גלותם אולי יגרום החטא ח"ו שיתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ולזה אמר אם יהי' אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אני הולך פי' כי הגלות נקרא דרך אשר הישראל הולכין שם להזדכך ולכן הבטיח לו הקב"ה ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך רימז לו ע"ז שישמור הישראל ויחזיק בימינם שלא יצאו מכלל ישראל בכל מקום אשר ילכו מגולה לגולה ומה שאמר והשיבותיך רימז לו שישובו לאדמתם וכל ההבטחות לא הוצרכו רק לזרעם ולהם בעצמם לא היו צריכין להבטחה כי מעשיהםיקרבום כמאמר התנא לבנו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך (עדיות פ"ה) וכיון שבעלי בחירה הן מה זה ענין הבטחה ממ"נ אם יטיבו מעשיהם א"צ להבטחה ואם ח"ו יריעו מעשיהם אין תועלת בההבטחה כמו שמצינו בכמה מקומות שיראו שמא יגרום החטא וגם ה' אוהב משפט ומה"ת יטיב ה' להם כשירעו מעשיהם ח"ו ועיקר לא הי' רק על זרעו דאף אם לא יהי' ח"ו כדאי להיות שוכן בתוך טומאותם יטיב להם בזכות אבות וזה שאמר יעקב שאם יהי' אלהים עמדי והיינו עם זרעו שהם נפשו ממש ונקראים בשם יעקב ושמרני כמ"ש ונתן, לי לחם לאכול פי' שלא ימותו ברעב ובחסר כל כי מחמת שאין מזל לישראל ואם ח"ו סילק שכינתו מהם הרי הם מוטלים ברעב ובחוסר כל וממילא לא יוכלו להטיב מעשיהם. כי אם אין קמח אין תורה ושבתי בשלום היינו שישובו בשלום אל בית אבותם והי' ה' לי לאלהים פי' אחר שישובו לאבותם ואז יהי' השם שלם וה' יהי' לו לאלהים היינו שיהי' הכל במדת הרחמים ולא במדת הדין ואז האבן הזאת אשר שמתי מצבה יהי' בית אלהים היינו שיבנה בהמ"ק על תילה ואז כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך כענין שאמר הנביא הביאו כל המעשר אל בית האוצר שלא יהי' עוד עני בקרב הארץ וכל המעשר יהי' קודש לקרבנות וזהו עשר אעשרנו לך ומה שכתב וידר יעקב נדר אם יהי' אלהים וגו' אם זה אינו תנאי רק חיוב כמו השלשה אם שחשב בב"מ דף קי"ד כלומר שנדר נדר ולומר מחמת שאלהים יהי' עמדי וגו' לכך הנני נודר נדרי והיינו שיקרב קרבנות כמו שפרש"י בכתוב אשר נדרת לי עיי"ש:
קריאה במקור
נחלת יעקב · בראשית · פרק 28 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Lamberg, 1887
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019358960205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9ee23ede5106b0cb97ca4f0caea2f5c5d0e5fc00d6f61053a2e904546a740645