קדשים תהיו. יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם. והוא תמוה ויתיישב עם מה שכתב רש"י בפ' בחקתי על הפסוק והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים וז"ל אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם יכול לא תיראו ממני ת"ל והייתי לכם לאלקים וזהו כוונת המדרש בכאן יכול כמוני כלומר יכול כאשר אקדש אתכם שתלכו עמי בשוה אם אני מקדש אתכם בקדושה רבה ולא תהי' יראתי על פניכם ת"ל כי קדוש אני כלומר אדרבא תכירו עילוי קדושתי ביתר שאת ותהי' יראתי על פניכם ועוד יש לפרש ואקדים לשון המדרש התמוה. וז"ל המדרש אר"י מאני של בשר ודם אתה למד אני של הקב"ה ומה אני של בשר ודם ע"י שאמר פרעה ליוסף אני פרעה זכה לכל הכבוד הזה לכשיבא אני של הקב"ה וכו' אני ראשון ואני אחרון על אחת כמה וכמה ע"ש והוא תמוה מאוד. ונלפענ"ד ליישב דהנה ידוע דאין להקב"ה שם העצם רק שם הוי"ה ושם אהי' אבל שאר שמות של הקב"ה לפעמים נקראו המלאכים ג"כ בשם זה וגם אנשים כדכתיב ומשפטים) אלהים לא תקלל וכן קרא ליעקב אל וכיוצא בזה וזהו שאמר יכול כמוני היינו לענין השם בלבד שתקראו קדושים כמו שאני נקרא קדוש וזה עדיין אינו מעלה יתירה כל כך דהא המלאכים ג"כ יש להן מעלה כזו שנקראו קדושים ואפשר שיהי' למלאכים מעלה יתירה מישראל וגילה לנו התורה שישראל עתידין להיות במעלה יותר ממלאכים וזהו שאמר קדוש אני ה' קדושתי למעלה מקדושתכם כלומר רק קדושתי לבד יהי' יותר מקדושתכם וקדושתכם תהי' יותר מהכל ואפי' ממלאכי השרת וזהו שאמר מאני של פרעה נלמד וכו' הכוונה כמו שאמר למעלה נלמד מפרעה הרשע שנאמר אתה תהי' על ביתי יכול כמוני ת"ל רק הכסא אגדל ממך. הכוונה ג"כ ע"ז דאלו לא הי' אומר רק אתה תהי' על ביתי לא הי' במשמע. רק שהי' מושל ושליט כשאר מושלים ושליטים שהי' לו ולזה אמר רק הכסא אגדל ממך משמע שהי' יוסף למעלה מכל המושלים וזהו שלומד מאני שב פרעה ובלעדיך וכו' היינו שלא יהי' חשוב ממך רק אני פרעה וכל, השאר שרים ומושלים יהיו תחתיך ומזה אנו לומדים במה שאמר כי קדוש אני ה' שהכוונה ע"ש קדושת השם יהי' למעלה מקדושת ישראל וכל הקדושים יהיו תחתינו ומה שאמר המדרש אני פרעה יכול כמוני ת"ל אני פרעה וכו' פי' אלו לא נאמר אני פרעה רק אתה תהי' על ביתי לבד הוי אמינא כמוני כמש"ל שיהי' מושל כמוני שכל מושל אשר מושל על אחר יש לו שם מושל ושם מושל הוא משותף בין לגדול ולקטן. ולזה מסיים הק"ו ומה אני של בשר ודם כמה שאמר ליוסף אני פרעה זכה לכל הכבוד הזה והי' למעלה מכל השרים והי' לו כבוד שאין כיוצא בו שכמעט שכל המלוכה שלו ק"ו בנו של ק"ו שכשהבטיח הקב"ה בלשון אני דהיינו שהוא בעצמו יהי' רק למעלה מישראל עד שמלאכי השרת שואלים אי' מקום כבודו היאך אפשר לשער הכבוד הזה:
קריאה במקור
נחלת יעקב · ויקרא · פרק 19 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Lamberg, 1887
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019358960205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9ee23ede5106b0cb97ca4f0caea2f5c5d0e5fc00d6f61053a2e904546a740645