נחלת יעקב · בראשית · פרק 18 · פסוק 23

האף תספה צדיק לכאורה הוא תמיה שתחלת טענותו היה רק בעד הצדיקים שאמר האף תספה ובסוף אמר אולי יש שם חמשים צדיקים ולא תשא למקום בעבורם וביקש גם על הרשעים שבתוכם ולבסוף חזר ואמר והיה כצדיק כרשע ולא התפלל רק בעד הצדיקים. ונראה דהנה בתענית ודף כ"א) איתא בסורא הוי דבריתא ובשבבותא דרב לא היה דבריתא סבור משום זכותא דרב הוי דנפישא זכותי'. ותמה שם מהרש"א דפשיטא שיש להם להנצל בזכותא דרב דנפישא טובא דבכלל מאתיים מנה. ונראה לפענ"ד לתרץ כי לכאורה ענין הערבית דכל ישראל ערבין זה לזה הוא תמוה דמה יש להקב"ה להעניש את ישראל בשביל אחד שחטא בסוף העולם. ונראה לענ"ד דהנה איתא בש"ס לעתיד על היצר הרע צדיקים נדמה להם כהר רשעים נדמה להם כחוט השערה הללו בוכין והללו בוכין עיי"ש והוה תמוה כי בהכרח מראין לאחד שקר ממ"נ אם האמת הוא שהוא כהר מה שמראין כחוט השערה הוא שקר. ואי כחוט השערה הוא אמת כהר הוא שקר. ולפרש זה נראה כי בגיטין דף נ"ב איתא הני בי תרי דאיגרי בהו שטן כל בי שמשי וכו' שמעי' דקאמר ווי דאפקי' ר"מ האי גברא מביתי' אלמא דע"י כח הצדיק נחלש כח הטומאה עד שאין לו כח אף לשאר אנשים וכן מצינו להיפוך שע"י שהרשעים מוסיפין כח הטומאה ונותנין כח ביצה"ר וחיילותיו עד שמזיק אף לצדיקים כמ"ש המפרשים בקרא דעתה ידעתי כי אשה יפת מראה את דהיינו שמתחלה לא היה אברהם במדרגה זו כלל להשיג דברים הגשמיים ואפילו גבי שאר תנאים ואמוראים מצינו שהיו אומרים דמו עלי כקאקי חיוורא וככשורא וכשבא למצרים מחמת גודל טומאת מצרים שהי' להם לחזק כח הטומאה כ"כ עד שהי' מזיק לאברהם ג"כ עד שהרגיש בנפשו ואמר הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את מה דלא היה זה מקודם ובזה אני מרגיש גודל טומאת מצרים עד שאני ירא שחשודין על הריגת נפשות בשביל טומאת זנות וזהו שאמרו במדרש בשכר שגידרה שרה עצמה מן הערוה זכו הנשים שיהיו גדורים מן הערוה והכוונה שבשביל שאברהם ושרה גדרו עצמן מן הערוה נחלש כח הטומאה ובזה אתי שפיר מה שאמרו הצדיקים נדמה להן כהר ורשעים כחוט השערה כי בוודאי מתחלה אין היצה"ר דומה להם רק כחוט השערה כמאמר הכתוב הוי מושכי העון בחבלי השוא וכן אמרו שהקב"ה אומר אתה עשות רע, משא"כ אחר שכבר הרשיעו הרשעים שבדור ונתנו כח הטומאה והוסיפו כח ביצר הרע וחיילותיו ונעשה היצה"ר כהר והצדיקים שבתוכן צריכין שוב כח חזק ואמץ לעקור ההר שכבר נעשה הר ע"י הרשעים וזהו שאמרו הללו בוכין והללו בוכין כי הרשעים בוכין על שלא יוכלו לכבוש חוט השערה שקודום שחטאו לא היה רק כחוט השערה והצדיקים בוכין שאלו היה צדקתם גדולה עד מאוד הי' ע"י צדיקים נחלש כח הטומאה. עד שהרשעים לא היו רשעים כ"כ מחמת שהי' נחלש כח היצה"ר עד שהיה קל להרשעים לכפותו כמו בהך דגיטין שאמר השטן ווי דאפקי' ר"מ מביתי' וזהו ענין הערבות אף שהחוטא הוא בסוף העולם אפשר שאם היו מטיבין מעשים הרבה והי' נחלש כת היצה"ר הי' מועיל זה שלא הי' זה האיש חוטא ואל דעות ה' ולו נתכנו עלילות והוא יודע לשל כאו"א מישראל מה שהי' גורם להחוטא חטאים לפ"ז נראה דאין שוקלין במשקל אחד שיש הצדיקים והרשעים שיהי' נידונים כולם אחר הרוב רק אותן הצדיקים להם סיבה קצת בחטא החוטאים והחטא נחשב ע"י ולזה מושקלים ביחד ולזה לפעמים עונשין הצדיקים תחלה כענין שאמר וממקדשי תָחֵלו שעוונותיהן של צדיקים גרם לחטא של הרשעים לאפוקי אם צדקת הצדיקים גדולה מאוד עד שאין להם סיבה כלל בחטא החוטאים אינם נשקלים כלל עם החוטאים שאין להם שייכות כלל ביחד ולזה אף שאמר הקב"ה למשה הניחה לי ואכלה אותם כרגע ואעשך לגוי גדול ולא הכרע הדור למשה וכן משה להדור היות שלא נשקלו כלל ביחד כי היה מכריע את כולם ובזה אתי שפיר הא דרב דאתחזי להו דלא משום זכותא דרב הוא דנפישי טובא פי' שאלו הי' רב נישקול עמהם ביחד הי' מכריע את כולם רק שרב להיות זכותי' טובא לא נשקל עמהם ביחד כלל רק האי כובס נשקל עמהם להיות זכותי' דידי' לא נפישא לא הי' יכול להכריע לזכות כל העיר רק לשכונה שלו וזהו ג"כ מאמר אברהם האף תספה צדיק עם רשע והיינו אם תשקלם ביחד בוודאי חטא החוטאים מכריע כי הצדיקים שבדורם לא היו גמורים כמבואר במדרש שהיו צדיקים דרופטקי ולזה ביקש שאם יהיה רק חמשים צדיקים שבחסד השי"ת יהי' מטה חסד כלפי קסד דאף שיכריעו הרשעים אותן החמשים צדיקים חלילה לך להמית צדיק עם רשע כלומר כיון שהצדיקים אינם גמורים הן ממילא הרשעים יכריעו הצדיקים ויהיו כלים ע"י הרשעים כיון שהם נשקלים ביחד ולכך ביקש שיהיה מטה חסד וצדקת החמשים צדיקים יכריעו וא"ש אפי' לפי הנזר הקודש שפי' שהצדיקים גמורים מחמת שיכולין לעמוד נגד המשחית לכך יכיל להעניש הרשעים ע"י משחית כיון שהמשחית לא יכול לבא על פתחי צדיקים משא"כ צדיקים שאינםגמורים אי אפשר להעניש הרשעים ע"י משחית דכיון שניתן רשות למשחית אין מבחין בין טוב בין צדיק שאינו גמור לרשע וכאשר שהדין חל על הרשעים וממילא יתפסו הצדיקים ולכך מוכרח להציל את הרשעים ג"כ וג"כ אתי שפיר בקשת אברהם שמחמת שלא יספה צדיק עם רשע מוכרת הקדוש ברוך הוא להציל הרשעים ולישא לכל העיר בעבורם: