וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר וגו' אשר ידבר הנביא בשם ה' ולא יהי' הדבר ולא יבא וגו'. ברש"י הביא דברי הספרי עתידין אתם לומר איך נדע, ירמי' אומר וכן חנני' בן עזור טובות ה', תמהו בו רבים מה ענין האות הזה כי בוודאי כשיראו שלא יבא הדבר ידעו שהוא שקר ועיקר אמירתן איך נדע היינו קודם שיתברר ועוד אמר לא תגורו ממנו, מי האיש הירא כשראהו ששקר דבר, והרמב"ן כתב לחלק בהא דכתיב בירמי' רגע אדבר, דמשמע שחוזר אפילו בין טוב לרע ומטענת ירמי' עם חנניא בן עזור משמע שמטוב לרע אינו חוזר ומרע לטוב חוזר ותירץ דמדברו בלבבו חוזר בין מטוב ובין מרע אבל כשמבטיח ע"י נביא שליח השם אינו חוזר מטוב אבל מרע חוזר, ולהסביר דבריו נראה דבדברו אל לבו חוזר אף מטובה, והטעם דהקב"ה דן תמיד המדינה והאדם כאשר הוא שם ואם כפי מעשיו של עכשיו הוא טוב עושה בלבו להיטב ואם נשתנה לב ב"א כביכול נשתנה רצונו, אבל כששולח ע"י נביא להודיעו אם כששולח לרע אף אם הרע עומד לחזרה אם ישובו מ"מ שילה שליח להתרות אותם שאם לא ישובו יבא עליהם העונש כזה וכזה כי הם חייבים עונש כזה לפי מעשיהם של משא"כ כששולח להם נביא לבשר להם טובה ההוא מחויב לבא עכ"פ אפילו לא יהיו ראוים הטובה כי אין לומר שעדיין תלוים למה הי' להקב"ה לבשר להם כיון שגם אחר הידיעה יהי' להם הדבר בספק עדיין, ומה תועלת בהידיעה. וכן ההבטחה שהבטיח לאבות על זרעם לא ישתנה אפילו בכולן חייב כדכתיב ואתם אומרים הי' נהי' סגורים בית ישראל וגו' אם לא בחימה שפוכה וגו' לכך לא שייך לבשר טוב ע"י שליח דודאי לא שייך לבשר טוב עליהם עצמם רק על הדבר שיהי' בסמוך כי כל דינו של הקב"ה היא כאשר הוא שם, וא"כ כשאפשר להשתנות ממ"נ אם הן ראוין עכשיו לטובה זו מה"ת לא יבא הטובה תיכף ואם אינם ראוין עדיין למה יבשרם עכשיו דהא הבחירה הוא בידם עדיין ועכשיו אינם עדיין ראוים בשלמא כשמבטיח על זרעם שייך להבטיח אפילו אחר אלף דור ולפ"ז אמר הכתוב על תשובת ירמי' איך נדע שמרמז על ירמי' וחנני' בן עזור, ולא יהי' הדבר ולא יבא הוא הדבר אשר לא דברו ה' כלומר כשלא יהי' הדבר תיכף, ודאי נביא שקר הוא כי בשורת הטוב על האדם עצמו מחויב להיות תיכף כי אז ראוין להיטב מאין מעכב שלא תבא תיכף ואף שימצא הרבה פעמים הבטחת טובה לזמן קביע מאוחר היינו כשמפרש הזמן קבוע ואז אפשר שהבטחה זו מה שמחויב הטובה ההוא מכבר מהבטחת אבות משא"כ ההבטחה בסתם שהבטיח לפי מעשיהם שלעכשיו מחויב לבא תיכף כנלפענ"ד:
קריאה במקור
נחלת יעקב · דברים · פרק 18 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Lamberg, 1887
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019358960205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9ee23ede5106b0cb97ca4f0caea2f5c5d0e5fc00d6f61053a2e904546a740645