נחלת יעקב · דברים · פרק 28 · פסוק 1

והיה אם שמע תשמע וכו' לשמור ולעשות וגו'. בספ"ק דב"ק אמרינן וכבוד עשו לו במותו שהניחו ספר תורה על מטתו. ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה וכו' אמרו לי' אפי' קיים אמרינן למד לא אמרינן והאמר מר גדול ת"ת שהלימוד מביא לידי מעשה לא קשיא הא למגמר הא לאגמורי, והקשו בתוס' ואדרבא בספ"ק דקידושין דייק מהכא דתלמוד עדיף. ונראה לפענ"ד לתרץ כי בוודאי כשמשבחין דבר אחד מחמת שמביא לידי דבר אחר בוודאי אותו דבר אחר חשוב יותר כמו שחשב זריזות מביא לידי זהירות וחשב עד רוה"ק ובוודאי רוה"ק חשוב מכולם. וכן אם יאמר אדם מאה זהובים חשובים מאוד דיכול לקנות בעדם אבן טוב מורה הלשון דאבן טוב חשוב יותר. דהא מחמת האבן בא חשיבות המנה. אמנם אם יאמרמאה מנה חשובים מאוד דיכול לקנות בעדם מאה אבנים טובות נהי דמורה הלשון דמאה אבנים טובות חשובים יותר ממאה מנה מ"מ מורה ג"כ דמאה מנה חשובים יותר מאבן טוב אחד. ולפ"ז א"ש דבכאן לכאורה קשה דלפי הס"ד דקיים אמרינן לימד לא אמרינן, דהיינו לימוד של עצמו כדמוכח מדברי התוס' ולכאורה תמיה מאוד דהא ת"ת הוא אחת ממ"ע של תורה וכיון דאמרינן דקיים זה כל מה שכתוב בזה דהיינו שלמד כל התורה כולה הוא שבח יותר גדול מקיים כל התורה לפי הס"ד ושפיר אמר דלמד כל מ"ש בזה לא אמרינן רק לחזקי' וע"ז מקשה שפיר דהא קיום כל התורה עדיף מלימוד כל התורה דהא אמרינן גדול ת"ת שמביא לידי מעשה אלמא שמעשה הקיים כל התורה עדיף מלימוד כל התורה משא"כ בקידושין שנחלקו אם ת"ת או מעשה גדול ע"כ א"א לומר דפליגי לענין נתינת שכר של הקב"ה דזה דמי להא דמקשה בכ"מ הילכתא למשיחא וכן א"א לומר דפלוני איזה גדול במעשה יותר דמה נ"מ לדינא בזה, וע"כ דפליגי אם לבטל ת"ת מפני מעשה. וע"ז מוכיח שפיר מהא דתלמוד גדול דמביא לידי מעשה וכיון דמעשה הוא רק מעשה פרטי וידוע שתלמוד דף אחד בלול מכמה הלכות מעשים ובוודאי דעדיף ממעשה פרטי שהרי לימוד זה מביא להרבה מעשים כן נלפענ"ד ליישב: