נחלת יעקב · שמות · פרק 20 · פסוק 1

וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. בש"ס דחגיגה (דף יב) אמרינן הללו מטמאין והללו מטהרין. הללו אוסרין וכו' שמא תאמר היאך אני לומד תורה מעתה. תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד וכו' דכתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה בפ"ק דעירובין אמרינן בפלוגתא דב"ש וב"ה אלו ואלו דברי אלהים חיים המפרשים נתקשו בהבנת ענין זה. ונראה לפרש בזה, דהנה בכתובות (דף נז) פרש"י וז"ל אבל כי פליגי תרי אמוראי בדין או באיסור והיתר פי' חד אמר הכי מסתבר טעמא (וח"א הכין אין כאן שקר דכל חד וחד סברא דידי' קאמר מר יהיב טעמא להיתרא ומר יהיב טעמא לאיסורא מר מדמי מלתא למלתא הכי ומר מדמי לה בעניני אחרינא ואיכא למימר אלו ואלו דברי אלהים חיים הן זימנין דשייך האי טעמא וזימנין דשייך האי טעמא שהטעם מתהפך לפי שינוי הדברים בשינוי מועט עכ"ל והכי נמי י"ל בכאן דהיינו שכ"א השיג ברוה"ק דבריו דרך משל סומכוס השיג ברוה"ק דממון המוטל בספק חולקין. ולאשר הי' באספקלריא שאינה מאירה קסבר דהוא בכ"ע ובאמת הוארק באינו מוחזקין וכן בכ"מ דפליגי תנאים הלכה כשניהם רק שחסר לו לדברי אחד מהן איזה תנאי. וכשיהי' התנאי ההוא אז יתקיים דברי שני. וכן הוא בגיטין או"א דברי אלהים חיים. זבוב מצא ולא הקפיד נימא מצא והקפיד וכן הוא בכל מקום וכן הוא בדניאל שהשיג דברי אלהים חיים. ולא השיג אותו בשלימות עד שהוצרך לפירוש וכן כל תנא השיג דבריו ברוה"ק רק שלא השיגן בשלימות וחיסר מהן איזה תנאי או שאר איזה דבר ומחמת שכל מצוה יש לה שרש למעלה ואסור מצד דין והיתר מצד חסד ודבר שיש בו איסור מאיזה תנאי והיתר על איזה תנאי בית שמאי שבא להם רוה"ק מצד גבורה ראו האיסור שבתוכה ובאמת שחסר כאן עוד תנאי שתאסר רק שלא השיגו בשלימות רק הכלל בחסרון תנאים המצטרפין ובית הלל להיפוך עיי' בשל"ה דף ק"ו ותבין דרך משל שנים שמעו מרבן זה אסור וזה מותר ושניהם אמת. רק שלכל אחד צריך תנאי מתחלף כמו גבי חתול ותולדה בפרק אלו טרפות עיי"ש: