נחלת יעקב · במדבר · פרק 16 · פסוק 6

ויקח קרח וגו' קחו לכם מחתות וגו' ושימו עליהן וגו'. הקושיות הנופלות מפ' זו שכאן ציוה ליתן אש הקטרת ולא צוה רק לקרח ולעדתו ולא לאהרן ואח"כ כתיב ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך וגו' אתה והם ואהרן מחר וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת ואתה ואהרן איש מחתתו וגו' הרי צוה לאהרן שיקריב ג"כ ולא צוה כלל שיקחו אש ויתנו על הקטרת ולבסוף כתיב ויקחו איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליהן קטרת הרי כתיב שיתנו אש ואהרן לא הלך עמהם להקטיר עוד קשה הכתוב ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם ומה הי' לו לספק שהקב"ה יפן אל מנחתם ואם בדעת השי"ת לפנות אל מנחתם והן ראוין לפני השי"ת שיקבל מנחתם ומאיזו טעם הי' לו לבקש להשי"ת שלא לקבל מנחתם. וגם אין ענין לטענתו שאמר לא הרעותי וכי משום שלא הרע לאחד מהם לא יקבל הקב"ה מנחתם אף אם ראוין.לכן נראה דהנה בקרא זאת עשו קחו לכם מחתות פרש"י וז"ל הא לכם תשמיש חביב מכל הוא הקטרת וסם המות נתון בתוכו וכל מי שיבחר בו יצא חי וכולן יאבדו עיי"ש ולכך צוה שיתנו בהן אש כדרך שאהרן מקטיר בכל שנה דמצוה להביא מן ההדיוט. וכשיאבדו כולם יהיו נסיון גדול שאהרן נתכהן מה' דהא מקטיר בכל יום והרי קיים. וכשקבלו על עצמן חרה למשה מאוד שימותו עם ה' על ידו ורצה לעשות נסיון אחר כעין נסיון שעשה אליהו עם נביאי הבעל ולזה צוה שיקחו כל אחד מחתה עם קטרת וגם אהרן יקח מחתה עם קטרת ולא יתנו עליהם אש ומי שתרד אש מן השמים על מחתתו הוא הקדיש ולזה נפל על פניו וביקש מהשי"ת ואמר אל תכן אל מנחתם כלומר שהנסיון יהי' במה שאל תפן אל מנחתם כי לא הרעותי את אחד מהם כלומר אינני חפץ ברעת שום אחד מהם לעשות נסיון הראשון להמית עם ה' על ידי אמנם קרח לא נתרצה בנסיון השני שילכו כולם בלא אש כי ירא אולי לא תרד אש מן השמים רק על של אהרן ויהי' לשחוק בעיני כל. ולזה בחר בנסיון הראשון ואף כי נסיון הראשון הי' חשש מיתה חשב קרח שלא יזיק לו כיון שראה שלשלת גדולה יוצאת ממנו כמו שפרש"י ולזה בחר בנסיון הראשון ונתן אש על המחתה שלו וממילא לא הי' צריך אהרן להקטיר קטורת כי אהרן הקטיר בכל יום קטורת:

ברש"י ד"ה רב לכם ולא טפשים היו וכו' וכי קרח שפקח היה מה ראה לשטות זה. הא צריך להבין דברי רש"י ז"ל מה שהקשה וכי קרח שפקח הי' כמו שפרש"י מקודם כן יאמר על קרח הא כולם לא היו טפשים וכאשר אמר מקודם שחטאו בנפשותם כן יאמר עליו. ונראה כי קרח רצה להתנשאות על עם ה' ולהיות ראש על בני ישראל כמ"ש ויקח קרח ואתפליג לעצמו עיי"ש ברש"י אמנם אנשים אשר עמו לא רצו להתנשא על עם ה' אדרבא אמרו ומדוע תתנשאו על עם ה' גם לנו גם לכם לא יהי' וקרח יעץ להם שיקחו כולם מחתות כדכתיב קחו איש מחתתו לומר כי תתנשאו גם אתם על עם ה' ולזה לא קשה עליהם מה ראו לשטות זה מה שירצו להתנשא על עם ה' כי מקודם לא רצו רק שגם המה לא יתנשאו. וכיון שכבר נכנס בהם רוח שטות שוב שמעו לדבר קרח. ושפיר אמר רש"י הם חטאו על נפשותם לבעבור כי עבירה גוררת עבירה מן עבירה קטנה בא לידי עבירה גדולה. אמנם קרח מה ראה לשטות זה מתחלתו ע"ז מתרץ רש"י ז"ל תירוץ אחר: