המלך תמלוך עלינו אם משל תמשול בנו וגו' להבין הענין כפל הדברים מלוכה וממשלה נאמר כי מלוך הוא על ענין חסיון שחוסים תחתיו כל בני מלכותו להושיעם מאויביהם ומצרותיהם והמשפיע כל צרכיהם ולזה ה' מלכנו הוא יושיענו ומשול נאמר על מי שיכול להכריח חבירו נגד רצונו וכן מי שבכחו לכוף האחר לעשית כרצונו נקרא מושל ושליט כמאמרם כל הקודם בבריאה שליט בחבירו ולזה נאמר בהקב"ה מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור כי כל העולמות אפי' מלאכים הנאצלים חוסים בצל כנפיו והקב"ה משפיע עליהם מטובו ולולא השפעת טובו עליהם כלים מאליהם ולזה נקרא מלך כל העולמים אמנם לא יקרא מושל על כל העולמות העליונים להיותם מוכרחים בעשייתם ואינם בעלי בחירה ונקראים משרתיו עושי רצונו ולא נמצא זמן לומר שמוכרחים נגד רצונם כי הם לא ישנו את תפקודם משא"כ עולם ההויה וההפסד והן בעלי בחירה והן מתאוים שיהי' כפי רצונם והקב"ה לוכד חכמים בערמ' ועצותיהם יסכל ומוליך יועצים שולל ולזה מכנין עליו שם מושל שפועל שליטתו ולזה אמר וממשלתך בכל דור ודור והכוונה שבדורות שבעולם עשיי' ניכר ממשלתך ולזה אמר גם כן כי לה' המלוכה ומושל בגוים והיתה לה' המלוכה פי' בעולם הזה ניכר בגוים מלוכה וממשלה משא"כ בעולם התיקון שיהי' לעולם הבא וכולם יהיו כמלאכי מעלה עושים רצונו והיצר הרע יאבד מן העולם ולא יהיה שום שליטה לאחר רק והיתה לה' המלוכה ולזה אמרו השבטים המלוך תמלוך עלינו ג"כ בכפל פי' וכי אתה תהי' המלך אשר בצלך נחי' או המשול תמשול פי' אם אתה תהי' ביכלתך למשול עלינו בעל כרחינו לשנות את רצונינו ובזה יתפרש מאמר חז"ל (ברכות ג' ב') בשעה שעונין יהא שמו הגדול מבורך הקב"ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו אוי להם שגלו מעל שלחן אביהם. והקשה מהרש"א שתפס מקודם לשון מלך ועל הגלות תפס לשון אב ויתפרש עד"ז דבאמת כשהמלך נותן פרס לעבדיו הוא שכר עבודתן משא"כ האב הנותן לבן אינו תשלומי שכר רק ברחמיו נותן ולהיפך כשמענישין כשהמלך מעניש נקרא עונש של נקמה משא"כ אב המעניש לבן הוא רק על דרך הלימוד שמלמדו להטיב. וכדרך שמכין לאיש הנופל בחלשות להחיותו. ולכך בעת שמשפיע הטובה בזמן שבית המקדש קיים קורא עצמו מלך שברחמיו עושה עצמו כאלו היא צריך לעבודתינו ולקיים מצותיו אף שאם יצדק מה תתן לו מ"מ ברחמיו מחשב הטיבה שמשפיע בתשלומי שכר עבודתם כמו שהי' צריך לו ובשעת העונש הוא רק כמו אב ובן:
קריאה במקור
נחלת יעקב · בראשית · פרק 37 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Lamberg, 1887
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019358960205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9ee23ede5106b0cb97ca4f0caea2f5c5d0e5fc00d6f61053a2e904546a740645