לאיתנו: לתכונתו מקדם; שולטינס (ואחריו ראז' וגיז') אומר כי איתן נגזר מן שרש יתן שענינו בערבי perennis fuit, ומפרשים נהרות איתן (תהלים ע"ד ט"ו) נהרות הנגרים תמיד בלא הפסק, אמנם גם הם מוכרחים להודות כי ותשב באיתן קשתו (ברא' מ"ט כ"ד) ענינו בחוזק, ול"נ כי עיקר הוראת השרש הזה על דבר קיים ובלתי משתנה והושאל אח"כ על דבר חזק וקשה שהוא ג"כ קיים ובלתי משתנה, והנה לאיתנו הטעם למה שהיה בטבעו תמיד, ולא כמה שכתב גיז' בליקסיקון De perennitate idest fluxu maris,
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 14 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וינער: גרם להם שיפלו בתוך מי הים, מל' לאחוז בנכפות הארץ וינערו רשעים ממנה (איוב ל"ח י"ג).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30