שד"ל על שמות · פרק 23 · פסוק 13

בכל אשר אמרתי אליכם תשמרו וגו': אחר שהשלים המצות שבין אדם לחברו חזר למצות שבין אדם מקום, וסיים במה שפתח למעלה בסוף פרשת יתרו (כ' כ'); והנה שם הזהיר על עשיית הצלמים וצוה על עשיית מזבח לכבודו ית', ואח"כ הזכיר המשפטים שבין אדם לחברו, ועתה חזר להזהיר על ענין האלילים ולצוות על כבודו ית'; והנה אמר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו, וכוונה על לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב וכו' וכו' עד סוף הפרשה, ועוד אני מצוה אתכם שלא תזכירו שם אלהים אחרים לתהלה ולתפארת, על דרך שאמר בשמו ית' (שם כ"א) בכל המקום אשר אזכיר את שמי, ועיין מה שכתבתי שם; והוסיף לא ישמע על פיך, והוא כמשמעו לא יהיה שם האלילים נשמע על פיך, כלומר אפילו לפרקים ודרך עראי, אך לעולם הדבר למד מענינו שאין איסור אלא להזכיר דרק כבוד לתהלה ולתפארת או דרך תפלה ותחנה, ולא שתהיה הזכרת שם האלילים אסורה בהחלט, כי הנה משה אמר כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור.