ומשחת אותו: הכוונה ע"י היציקה הזאת תעשה אותו משיח, כלו' מאותה שעה הרי הוא וכל זרעו כהנים, המשיחה היתה סימן לגדולה ושררה קדושה העוברת מאב לבן, ולכך לא נמשחו בני אהרן, ולא בני המלכים (אם לא בשעת מחלוקת, כמו שנמשח שלמה מפני מחלוקתו של אדוניהו). ולמטה פסוק כ"ט למשחה בהם, באה המלה להוראת הגדולה בלי שתהיה שם משיחה ממש. וכן יען משח ה' אותי (ישעיה ס"א א'), ואת אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך (מ"א י"ט י"ו) הם לשון מושאל ודרך משל, כי לא היתה שם משיחה, גם לא יתכן שיהיה הנביא נמשח, כי אין גדולתו ירושה לבניו.
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 29 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30