נשפת: לשון נשיבה והוצאת הרוח מן הפה, ומזה בהפוך אותיות נפש, כאשר מצאנו נפשו גחלים תלהט (איוב מ"א י"ג) שהכוונה נשימתו, וכן רוח ונשמה תחלת הוראתם האויר שבעלי חיים שואפים ומוציאים בפיהם כי ידוע בכל הלשונות כי המלות המורות על ענינים רוחניים נאמרו תחלה על ענינים גופניים.
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 15 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נשפת ברוחך: משל כמו למעלה (ח') וברוח אפיך; והנה בספור לא נזכר רוח אצל טביעת המצרים וזה מחזק מה שכתבתי למעלה (י"ד כ"ד), כי באמרו וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן נכללו קולות וברקים וחִצֵי שדי ורוח סערה.
צללו: שקעו, ועיין למעלה על במצולות.
כעופרת: שממהרת מפני כובדה לשקוע ולהסתר מן העין.
אדירים: חזקים, עיין למעלה (פסוק ו') על נאדרי בכח.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30