שד"ל על שמות · פרק 1 · פסוק 21

ויעש להם בתים: רש"י על פי רז"ל פירש כי ה' עשה למילדות בתי כהונה ולויה ומלכות, וכן ראב"ע אמר שהוא גמול מאת ה' אל המילדות, וכן דעת קלער' וראז' שבשכר שחיו המילדות את בני ישראל, הרְבָה להן הק' משפחות וצאצאים (ע"ד ונבנו בתוך עמי (ירמיה י"ב י"ו), אלהים מושיב יחידים ביתה (תהלים ס"ח ז'); וביז' (Thesaurus p. 193) פירש בתים לשון הון ועושר, כמו בחכמה יבנה בית (משלי כ"ד ג'), וכן גוצעסיוס אומר כי הוראת ההצלחה נכללת עם רבוי הזרע, כטעם גם נבנו עושה רשעה (מלאכי ג' ט"ו); ורשב"ם ור"י עראמה והכורם פירשו שעשה פרעה בתים למילדות לשמרן שלא תלכנה אל העבריות היולדות; וזה רחוק ממשמעות הלשון, והעיקר חסר, כמו שהעיר רמבמ"ן, ור' משה חפץ (מלאכת מחשבת) פירש שאחר שנודעה צדקת המילדות נתרבו להן הבתים הקוראים אותן, כמו שאנו אומרים על המילדות ha molte case, ורמבמ"ן פירש הפסוק מחובר לשאחריו, ויהי כי יראו המילדות את האלהים וכי עשה האל להם (לישראל) בתים ומשפחות רבות אז ויצו פרעה לכל עמו כל הבן הילוד וגו', ועדיין מליצת ויעש להם בתים קשה, ובלתי נהוגה להורות על רבוי הזרע, כי מה תוסיף המליצה הזאת, וכבר ידענו שהיו בישראל משפחות הרבה, ואאז"ל אמר כי ישראל רצו לשלם גמול למילדות, ולהיותם מלומדים בחמר ובלבנים, בנו להם בתים; וגם לפירושו יקשה שהיל"ל ויבן, ולשון ויעש הוא דוגמת כי בית יעשה לך ה' (ש"ב ז' י"א), והוא נראה סיוע לפירוש רז"ל, ונראה לי שהיה מנהג כי רק הנשים שלא היו להן בנים ולא היה להן טיפול בביתן, היו מילדות, וה' ברך את המילדות האלה, ונתן להן בנים ופרו ורבו והעמידו בתים.

להם: במקום להן, כמו למטה ב' י"ז את צאנם.