תבן: הוא הארוך הנקצר עם השבלים (paglia), וקש הוא הקצר שמניחים בשדה למאכל בהמות (Stoppia); (וכן דעת ר"י בתוספות, שבת ל"ו עמוד ב'), ובתבן מעמידים ומחזיקים הלבנים, והנה תחלה היה פרעה נותן לישראל התבן משלו ללבון הלבנים, ועכשו הכריחם לשוט אנה ואנה בשדות ללקט הקש הקצר, וא"ס כי רבים מן המצרים לא היו מניחים אותם לקושש את הקש, והנה היו ישראל בצרה גדולה, ואולי גם לכך נתכוונן פרעה, שיתקוטטו המצרים עמהם ויהרגו אותם. ופעל קושש קרוב לפעל קצץ (וכן מקושש עצים), ונקרא קש הנשאר אחר הקציצה והקצירה.
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 5 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וקששו להם תבן: מה שיעמד להם במקום תבן, כמפורש למטה לקושש קש לתבן.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30