שד"ל על שמות · פרק 12 · פסוק 16

ביום הראשון מקרא קדש: לדעת רש"י ואחרים תקראו אותו היום קדש, כלומר ביום הראשון תעשו הפעולה הזאת שתקראו היום ההוא קדש, והכוונה שיהיה היום ההוא קדוש לכם. וא"ת לשון מקרה ומאורע, אמנם אחרי ראותנו בישעיה (א' י"ג) חדש ושבת קרוא מקרא, בלא מלת קדש, נראה כי מקרא ענינו אסיפת העם לחוגג חג ומקרא קדש ענינה חגיגה ואסיפה של קדושה, כלומר לכבוד האל; ושרש קרא מורה לפעמים אסיפה, כמו אשר יקרא עליו מלא רועים (ישעיה ל"א ד'), כי אסיפת העם תהיה בקריאה, וכן שרש צעק וזעק (שהוראתם קרובה להוראת שרש קרא) נאמרים על אסיפת בני אדם, כמו וַיַזְעֵק ברק (שופטים ד' ד'), ויצעק סיסרא (שם שם י"ג), ויצעקו העם אחרי שאול (ש"א י"ג ד').