שד"ל על שמות · פרק 17 · פסוק 14

כתוב זאת זכרון בספר: אין הכוונה בספר הנודע, אלא כמו שאומרים כתוב על הנייר, וכן מי יתן בספר ויחֻקו (איוב י"ט כ"ג).

ושים באזני יהושע: לא מצאנו במקום אחר מליצת שים באזני פלוני, ודברי רש"י ז"ל: ושים באזני יהושע לפי שהוא יכניס את ישראל לארץ כדי שיצוה את ישראל לשלם לו את גמוליו, רחוקים מאד, כי אעפ"י שהיה הענין גלוי לפניו ית' לא יתכן שירמוז זה למשה תכף אחר יציאת מצרים, כי בזה היה מרפה את ידיו; ורשב"ם וראב"ע תקנו מעט ואמרו כי יהושע היה עתיד למלוך על ישראל ולהלחם באנשי כנען; ועדיין הפירוש רחוק, כי הנה יהושע לא נלחם בעמלק, ומה צורך להגיד הענין אליו ביחוד? והלא גלוי היה לפניו ית' שלא תהיה מלחמה בעמלק אלא כמה דורות אחר יהושע, ומה תועלת להזהיר את יהושע שיזהיר את ישראל על זה? ורמב"ן פירש ושים באזני יהושע לצוותו להזכיר לישראל את כל התלאה אשר באה להם על ידו, כי הוא היודע ועד; ומה צורך לעדות יהושע? והרי כל ישראל היו עדים בדבריו כמוהו, ונ"ל שהכוונה אמור באזניו והוא יכתוב, כי כמו שמלחמת עמלק משה צוה ויהושע נלחם, כן כתיבת המאורע משה יאמר ויהושע יכתוב, והיה בזה נחת רוח ליהושע וכבוד ויקר חלף עבודתו במלחמה.

כי מחה אמחה וגו': לפי שבמלחמה ההיא החלישו את עמלק, ולא השמידוהו, לפיכך אמר ה' למשה שיכתוב בספר את המאורע ההוא לזכרון עולם, כדי שיזכרו ישראל את אשר עשה להם עמלק, כי אמנם כך הוא רצונו ית' למחות את זכר עמלק מתחת השמים.