כי יפתח איש בור: שהיה מכוסה וגלהו (רש"י).
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 21 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
או כי יכרה: או אפילו כי יכרה איש בור ולא יכסנו בכל יום לעת ערב בצאתו ממלאכתו, לפי שעדיין למחר צריך ליכנס בו ולחפור עוד, וטורח הוא לו לכסותו בכל יום, אעפי"כ חייב הוא בעל הבור הפותח או הכורה (רשב"ם). והנה הבור הזה עשוי במקום מרעה הבהמות, והוא רשות הרבים, אלא שהבור ומימיו הם למי שחפר אותו; וזה אמנם היה בימי אברהם ובימי משה קודם כבוש א"י וחלוקה; אך אחר שנחלקה הארץ לכל שבט ולכל משפחה, היו מקומות המרעה גם הם רשות היחיד, ואז לא יתכן שיהיה בעל הבור חייב בנזקי בורו שהוא ברשותו, כי מי הִרְשָה את שור רעהו לבוא שם? ולפיכך פירשו רז"ל שהבור ברשות הרבים, ומפני שהיה קשה אצלם איך יאמר הכתוב בעל הבור, אמרו אעפ"י ש'אין הבור שלו עשאו הכתוב כאילו הוא בעליו להתחייב עליו בנזקיו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30