שד"ל על שמות · פרק 3 · פסוק 12

כי אהיה עמך: כנגד מה שאתה אומר מי אנכי כי אלך וכו', דע כי לא שלך היא, אלא אני אהיה עמך; וזה המראה שאתה רואה בסנה ההוא הוא לך אות שאני האל אני הוא השולח אותך (רש"י רשב"ם ראב"ע ורמבמ"ן).

בהוציאך וגו': ענין אחר הוא, והוא צווי שיעשה זכר לאותו אות שהיה הראשון שעשה לו האל, וזה ע"י שיקדש ההר ההוא ויעבוד האל שם, כמו שעשה משה, ויבן מזבח תחת ההר, וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות וגו' (למטה כ"ד ד' וה'), וכאן לא הוצרך להגיד לו כי בהר ההוא יתגלה ה' לכל העם, וישמעם את דבריו, רק אמר לו מה שהיה בו כדאי לחזק את לבו שיאמין כי על ידו יצאו ישראל ממצרים; כן נ"ל.

בהוציאך: בזמן הוציאך, כי בהיותם בהר סיני, ועדיין לא הגיעו אל ארץ נושבת, עדיין אין יציאת מצרים שלמה. המקור עם בי"ת ענינו בזמן הפעולה, והמקור עם כ"ף ענינו אחר הפעולה, עיין בה"ע תקפ"ט עמוד 93, וכן מצאתי אח"כ לר' שלמה פאפנהים (יריעות שלמה ח' א' דף ד' עמוד ג' וד'), וכן ג"כ לגוסיציוס (אות ב'); ומה שכתב כאן רמבמ"ן הוא דבר בטל ומבוטל, והלכו אחריו ראז' ואחרים.