ויעשו כן בני ישראל וגו': אם עשו כדבר משה לא לקטו (כפרש"י ואחרים) קצתם הרבה וקצתם מעט, אלא במדה, עמר לגלגלת; ולמה נהפוך מה שהוא צווי ונעשה ממנו נס? והנכון כדעת ראב"ע שלקטו המרבה והממעיט לפי מספר נפשות אהלו, אלא שהוא אומר וימדו בעמר מצא כל א' לפי מה ששיער, נראה שלדעתו לא לקטו במדה, אלא באומד, ואח"כ מדדו ומצאו שלקטו בכיוון עמר לגלגלת, וכן היה לדעת רלב"ג, וגם זה נס שאין בו צורך, ולדעתי עשו כדבר משה ולקטו במדה עמר לגלגלת, וטעם וילקטו המרבה והממעיט לקטו זה הרבה וזה מעט, לפי מספר הנפשות אשר באהלו, זה עשרה עמרים וזה חמשה, עמר לגלגלת במספר נפשות ביתו; ואח"כ מפרש וימדו בעמר, שהיתה לקיטתם במדה, לא באומד; ולא העדי המרבה והממעיט לא החסיר, כלומר מי שלקט עשרה עמרים לא העדיף על שיעור הקצוב, ולא לקט יותר מעמר לגלגלת, ומי שלקט חמשה עמרים לא החסיר מן השיעור, לא לקט פחות מעמר לגלגלת, אלא איש לפי אכלו עמר לגלגלת לקטו.
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 16 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30