הנה יד ה' הויה: במכת הדבר ובמכת בכורות שהיתה בהן נטילת נשמה לא עשו משה ואהרן שום פעולה לסימן, לא הרמת המטה ולא דבר אחר, אך ייחסו המעשה אל ה' לבדו (הנה יד ה' הויה כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים).
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 9 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הויה: בינוני משרש היה, ומצאנו הוֶה, ולא אמרו הוָה שלא יתחלף עם מה שהוא שם דבר, כמו הוה על הוה תבא (יחזקאל ז' כ"ו).
דבר כבד מאד: אייכהארן אומר כי רבוי השרצים (כנים וערוב) גרמו הדבר כי ביצי השרצים מתפזרים באויר ונופלים עם הטל על צמח השדה, והבהמות באכלן את הירק חולות ומתות, והוא אומר ג"כ כי מקנה ישראל לא מת, מפני שישראל היו רועה צאן מימי קדם, והיו בקיאים בדרכי רפואות הבהמות; ואני לא אכחיש היות בזה חלק טבעי, אלא שנתלוה עמו חלק נִסִי ויוצא ממנהגו של עולם; והנה רבוי הכנים והערוב ושלא נתפשט הערוב בארץ גושן, היה דרך נס, והוא עצמו אולי היה סבה שלא מת מקנה ישראל.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30