מעשה רוקם: נ"ל כי מתחלה לא היתה מלאכת הרקמה במחט, אלא שהיו מציירים הצורה בבגד בפני עצמו, ואח"כ היו מדברים אותה על הבגד האחר. ומזה אבני פוך ורקמה (ד"ה א' כ"ט ב') אבנים שמדבקין אותן על הקיר לנוי; עיין פירושי לישעיה נ"ד י"א. והנה שרש רקם קרוב לשרש קרם, שענינו שטיחת העור המתדבק על הגוף, וקרוב לזה ג"כ שרש רקע שענינו שטיחה, ובל' ארמית ענינו תיקון הבגד ע"י טלאי ששוטחים ומחברים עליו: ואח"כ התחכמו לעשות הרקמה ע"י מחט בלא תוספת בגד על בגד, ונשאר למלאכה זו שם רקמה, כימי קדם: ואח"כ התחכמו לעשות הצורות באריגה עצמה, וקראו למעשה זו מעשה חושב לרוב החכמה והעיון הנצרכת לה.
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 28 · פסוק 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30