שד"ל על שמות · פרק 14 · פסוק 24

באשמורת הבקר: בסוף הלילה, כי הלילה נחלק למשמרות, והאחרונה נקראת אשמורת הבקר.

וישקף ה' אל מחנה מצרים: פנה אליהם לרעה, והיה זה ע"י עמוד אש וענן ששלח לפניהם, ונראה שהכוונה רעמים וברקים וחצִּי שדי, כמו שאמר המשורר (תהלים ע"ז י"ו) גאלת בזרוע עמך וגו' ראוך ים אלהים וגו', זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו, קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ, וכן מצאנו ל' המם אצל ברקים וקולות, וירעם ה' בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם (ש"א ז' י'), וברקים רב ויהמם (תהלים י"ח ט"ו), רוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם (שם קמ"ד ו'), וכן ספר יוסף פלאויוס.

ויהם את מחנה מצרים: שרש המם מורה לפעמים השחתה והשמדה, כמו להמם מקרב המחנה (דברים ב' ט"ו), אכלני הממני (ירמיה נ"א ל"ד), להמם ולאבדם (אסתר ט' כ"ד), ולפעמים פזור, אמנם פזור שאחר מפלה והשחתה, כמו והמתי את כל העם אשר תשא בהם, ונתתי את כל אויביך אליך עורף (שמות כ"ג כ"ז), וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם (תהלים י"ח ט"ו); אף כאן עמוד האש והענן, כלומר הרעמים והברקים והחצים הרגו והשחיתו ופיזרו מחנה מצרים, וזה מתיישב יותר לשטת יאסט שהיתה סערה גדולה, אלא ששקטה בשעה שעברו ישראל וחזרה לאחרי עברם, והשחיתה במצרים, והיה זה למען ידעו מצרים קודם מותם כי ה' נלחם בהם בעבור ישראל (כמו שאמר למעלה י"ח) מה שלא היה אם פתאום היו טובעים בים.