שבועת ה' תהיה בין שניהם: לברר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו; כאן תועיל לו השבועה, כי הבהמה לפנינו היא, מתה או שבורה, לא כן למעלה שהיה טוען שגנב החפץ מביתו; וגם כשאין הבהמה לפנינו והוא טוען טענת נשבה, הנה זה ענין יותר מצוי ממה שיהיה החפץ נגנב מתוך ביתו, כי הבהמות רועות שדה, וקרוב היה הדבר בימיהם שיפשוט גדוד בחוץ וְיִשְבֶה שבי ביד חזקה.
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 22 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם לא שלח ידו וגו': להשתמש בה, כי כשמתה הבהמה או נשברה יש לוש שמא העביד אותה לצרכו ועל ידי כך מתה.
ולקח בעליו: בעל הבהמה יקחנה כמות שהיא, מתה או שבורה, והשומר לא ישלם (דון יצחק), ורז"ל אמו יקח השבועה, והענין אחד, אלא כשטוען טענת נִשְבָה אז אין לו מה יקח, ע"כ אמרו יקח השבועה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30