ועברתי: להיות המגפה הזאת משונה מכל שאר המגפות במה שלא מתו אלא הבכורות לבדם, וגם במה שמבכורות ישראל לא מת אחד, לפיכך היא מיוחסת אל האל ית' כאילו היה הוא עובר מבית לבית ומבחין בין בכור לשאינו בכור ובין מצרי לישראל, ומכל מקום אין התורה מציירת את האל כאילו הוא עצמו מַכֶּה, אלא האל היה עובר ועמו המלאך המשחית, והאל היה אומר למשחית את זה תכה, והוא היה מַכֶּה; וכן משמע ממה שכתוב למטה (כ"ג) ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף; ומה שאמרו רז"ל אני ולא מלאך וכו' הכוונה שלא נמסר הענין לשום מלאך שיכה בלא צווי פרטי מהאל, כי הוא לבדו יודע תעלומות ומבחין בין בכור לשאינו בכור.
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 12 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30