לעושה. אחר שהזכיר המלאכים והגלגלים שהוא אדון עליהם אמר לעושה, להורות כי אינם קדמונים כמו שהוא קדמון אלא שהם עלולים והוא עלה עליהם, לפיכך אמר לעושה ללמד שאינם קדמונים אלא הוא עושה אותם והם חדשים והזכיר תחלה נפלאות גדולות. ואפשר שהוא כלל לאשר זכר אחריו ואמר, לעושה נפלאות גדולות לבדו. על הצורות שאינם גופות ולא כח בגופות והם השכלים הנפרדים והם נפלאות מעין האדם, כי לא תשיג עין האדם אלא מה שהוא חומר, והגלגלים והככבים הם חומר זך ותשיגם עין האדם, אבל הצורות שהם בלא חומר לא תשיגם עין האדם ואף עיון המחשבה נלאה להשיגם לפיכך קראם נפלאות: ואמר לבדו. כי הוא לבדו נשגב עליהם וכל שאר הנבראים תחתיהם והם קיום העולם, לפיכך אמר כי לעולם חסדו כי הנה הם חסד האל אל ברואיו והם לעולם אין להם הפסק:
קריאה במקור
רד"ק על תהילים · פרק 136 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Derekh Mesilah, Furth 1843
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001803579&context=L&vid=NLI&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1438 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 258a5312aa8dcc9034860236396bd852b5cdbc8754574b3f8f621148a3c8d891