חנון ורחום. אלה המדות שהם טוב וצדקה מאתו יביעו וירננו כי הוא חנון שחונן הבריות ונותן להם צרכם ורחום שמרחם וחומל עליהם ושומר אותם מן הנזקים ומפגעי העולם:
קריאה במקור
רד"ק על תהילים · פרק 145 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ארך אפים. שמאריך אפו לרשעים ולא יענשם מיד:
וגדל חסד. הדל"ת בקמ"ץ חטף אמר שהוא גדול חסד שמגדיל חסדו על בני אדם יותר ממה שהם ראויין לקבל:
טוב ה' לכל. אפי' למיני החיות והבהמות והעופות הוא טוב ומרחם וכן ראוי לאדם ללכת בדרכיו אלה ואין לו להשחית החיים כי אם לצורך או להשמר מנזקיהם, וכן מצאנו כי רבינו הקדוש הזהיר שפחתו שלא לאסוף החולדות הקטנות עם רמץ הבית אלא תניחם להיות דרים בעיקרי הבית אמר לה ורחמיו על כל מעשיו כתיב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Derekh Mesilah, Furth 1843
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001803579&context=L&vid=NLI&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1438 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 258a5312aa8dcc9034860236396bd852b5cdbc8754574b3f8f621148a3c8d891