קריאה במקור

צרור המור על שיר השירים · פרק 4 · פסוק 11

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
נופת וגו'. שעכשיו עיקר התורה הוא הנגלה והנסתר הוא מושג מעט אצל בני עלי' והנסתר נגד הנגלה הוא רק כטפה מן הים משא"כ לעתיד יהי' העיקר הנסתר והנגלה לטפה מן הים יחשב ולזה אמר. נופת היינו הנגלה. תטופנה מן השפתים וירדו רק טפין טפין. ודבש וחלב היינו הנסתר יהי' תחת לשונך:
2
שלמתיך כריח לבנון. פי' שהגופות יזדככו ויעלה ריחם כריח לבנון שהן הנשמות כי הלבנון הוא חדר המלוא של הנשמות כמבואר בזוהר ולעתיד הגופות יזדככו כמו הנשמות:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Alshich on Five Megillot, Warsaw, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268473

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 96af5d8f5663b21d36ce7d5fda9e00de5b42043dafdd9242e6dc6091cad73e8b