ויאמר אלה שני בני היצהר, שהם המלך והכ"ג שמשוחים בשמן משחת קדש, ומה שעומדים אצל המנורה מרמז שהם העומדים על אדון כל הארץ, שההשפעה הנסיית שירדה מאת ה' המרומזת בשמן היורד מן הגולה אל קני המנורה יהיה ע"י בני היצהר, בזכות המלך והכ"ג, שהמלך יחזיק במעוז המצות שבין אדם לחברו שהוא משפט וחסד, והכ"ג יחזיק במעוז התורה והעבודה, מצות שבין אדם למקום. וע"י מעשיהם יעלה שמן טוב מעשיהם וימשך השמן ההשגחיי אל הגולה ומעין ישיתוהו, עד שהם יהיו בציור הזיתים שמהם יצא השמן אל הגולה להאיר את נרות המנורה, והצינור מריק השמן מן שבלי הזיתים אל הגולה, ובאשר שניהם הם בני אדם לא ציירם בזהב רק בעץ זית, כי האדם עץ השדה, אולם השפע הנוזל ע"י מעשיהם אל הגולה דרך צנתרות הם מזהב ומריקים זהב, כי ימשוך הרצון האלהי הנסיי הנמשל בזהב:
קריאה במקור
מלבי"ם על זכריה · פרק 4 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Zechariah--Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=25&perek=5&mefaresh=malbim
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6a3b416b73cfb6dbad34395c490d9c655eab2249c641aade84e22eedb814e9b8