ונראה הא דאיתא בב״ב ח׳ בעובדא דריב״ע התחפש לפני רבי כע״ה שלא קרא ולא שנה וא״ל פרנסני ככלב וכעורב ופרנסו ואח״כ הצטער רבי שנתן פתו לע״ה. ופרש״י ככלב וכעורב עניני דרוש ואגדה ע״ש. ולכאורה תמוה וכי זה דרך ע״ה שלא קרא ולא שנה. ותו למה נצטער רבי אח״כ מעיקרא מאי סבר שנתן ולבסוף מ״ס. אלא ודאי פי׳ ככלב וכעורב שהיה בחצר רבי לשמור החצר ולנקות משרצים כדרך העורב. ואמר ר״י שיהיה גם הוא עושה מלאכת הכלב ועורב ופרנסו. ואח״כ חלף הלך לו ר״י ללימודו מש״ה נצטער רבי שפרנסו בחנם. ורש״י יישב דברי ר״י איך הוציא שקר מפיו ח״ו מש״ה פי׳ שכוון לאגדה. אבל רבי הבין כמשמעו:
קריאה במקור
הרחב דבר על בראשית · פרק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1a7ab83315a5cdc90a20c4162f399e561d78d424a17341c90ecd9157268f31e4