כי יבער איש שדה או כרם. שמבער השדה או הכרם מן התבואה שבתוכו ומשחיתה:
קריאה במקור
בכור שור · שמות · פרק 22 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושלח את בעירה. בהמתו על לשון יבער נקט בעירה שהשחית תבואת חבירו וע"י ששלח בהמתו לתוכו ואכלה התבואה או השחית או רמסה ברגליה דלשון ושלח בעירה שייך ברגל כמו שכתב (ישעיהו ל״ב:כ׳) משלחי רגל השור והחמור ולשון ביער שייך בשן שמבער הכל מן העולם כמו (מלכים א י״ד:י׳) כאשר יבער הגלל עד תומו כך פירשו רבותינו:
בשדה אחר. של אחר ברשות הניזק דאין שן ורגל חייבין כי אם ברשות הניזק לפי שאין דרך להניח תבואותיו ופירותיו ברשות הרבים ואם הניח ואכלוהו ורמסוהו איהו דאפסיד אנפשיה וכך אמרו רבות' כל המשנה ובא אחר ושנה בו פטור כלומר אפי' שנה בו אבל שלח בהמתו בשדה אחר אז הוא פשע:
מיטב שדהו. ומיטב דלקמיה כמו ששיערו, שמאין שהיתה שם התבואה אם באה לידי מיטב בעת הקציר והבציר ישלם לו. ורבותינו פי' מיטב שדהו של מזיק שצריך לשלם הפסד הניזק מעידיות דמזיק אם ישלם לו מיטב קרקעותיו ואם ישלם מטלטלין כל מילי מיטב הוא דאי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחריתי ומכאן למדו שתשלומי נזק מן העידיות דילפינן כולהו נזקין מאילו מגזירה שוה דתחת נתינת כסף ישלם דכאן כתיב ישלם ובבור כתיב ישלם כסף וילמד בור מזה ובשור ישלם ותחת ובעבד כסף ונתינה וכל האחרים שכתב בהם תחת נתינה ישלם כסף למדין מאילו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Bekhor Shor, Leipzig, 1856
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001931068
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 2089 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 253752d8e162b470001b1d6fcb0cd9ec3b834a4a3238e172b9c13b9477188667